עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
עו"ד נועם קוריס משרד נ. קוריס ושות'
בלוג על הפעילות הציבורית של המשרד.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
נועם קוריס  (62)
נ. קוריס  (48)
עוד נועם קוריס  (24)
איקיוטק  (13)
קוריס  (13)
איקיוטק בעמ  (10)
עורך דין נועם קוריס  (8)
בלוגים  (4)
הוצאה לפועל  (4)
וינוגרד  (4)
עורכי דין  (4)
תגיות  (4)
תוויות  (4)
google  (3)
KURISLAW  (3)
חופש הביטוי  (3)
עורך דין  (3)
weebly  (2)
גוגל  (2)
גיא לרר  (2)
חדשות  (2)
כן לזקן  (2)
מידע  (2)
מידע על בלוגים  (2)
נועם קוריס ושות  (2)
נץפס ברשת  (2)
עוד קוריס  (2)
עזר מציון  (2)
עלם  (2)
פורטל  (2)
פורטל עורכי דין  (2)
2014  (1)
israblog.nana10.co.il  (1)
noam kuris  (1)
NRG  (1)
RSS  (1)
Search Results  (1)
YNET  (1)
yuotube  (1)
אינטרנט  (1)
אירן  (1)
ארכיון  (1)
אתרי חוק ומשפט  (1)
בגצ  (1)
בועז טופורובסקי  (1)
בית המשפט העליון דחה בקשה לניהול משפט  (1)
בית משפט  (1)
בלוג  (1)
בלוגר  (1)
בלוגרים  (1)
במרום  (1)
בנימין נתניהו  (1)
גביית חובות  (1)
גוגל פלוס  (1)
דונלד טראמפ  (1)
האיגוד הישראלי  (1)
הבלוג  (1)
הגדה המערבית  (1)
הטרדה מינית  (1)
העליון  (1)
הערעור לעליון  (1)
התאחדות הסטודנטים  (1)
וורדפרס  (1)
זכויות זקנים  (1)
חברת חשמל  (1)
חג שמח  (1)
חדש בבלוג  (1)
חוק ומשפט  (1)
חיוך של ילד  (1)
טיב שתיל  (1)
ילדים בסיכוי  (1)
ישראל  (1)
כתבות  (1)
לא לאלימות  (1)
מאי  (1)
מדא  (1)
מדיה תקשורת ישלמו ארנונה  (1)
מזון לחיים  (1)
מי יכשיר את פקחי התנועה  (1)
מלצר  (1)
מרים פיירברג  (1)
מרץ 2014  (1)
משה עמר  (1)
משטרה  (1)
נ. קוריס עורכי דין  (1)
נועם קוריס מנהל החינוך  (1)
נועם קוריס עורך דין  (1)
נועם קוריס עורכי דין  (1)
נושאים  (1)
נעם קוריס  (1)
נתפס ברשת  (1)
סוכרת נעורים  (1)
סטודנטים  (1)
סיוע משפטי  (1)
עוד  (1)
עוד נועם קוריס יצאת לנופש אולי תהיה  (1)
עולי אתיופיה  (1)
עורך דין נועם קוריס שכר מצווה  (1)
עורך דין קוריס  (1)
עיגולי שמחה  (1)
עיריית נתניה  (1)
עיתונאי  (1)
עקוריס  (1)
ערוץ 10  (1)
פוגלמן  (1)
פיגוע  (1)
פייסבוק  (1)
פלילי  (1)
פלסטיני  (1)
פסק דין איקיוטק  (1)
פשיטת רגל  (1)
קוריס ושות  (1)
קידום אתרים  (1)
רססים  (1)
רשימת בלוגים...  (1)
רשימת קישורים  (1)
רשת בלוגים  (1)
שדות בחקלאות  (1)
שדות השקעות בחקלאות  (1)
שכר מצווה  (1)
שר האוצר  (1)
תושב  (1)
ארכיון
מדיה תקשורת ישלמו ארנונה, הערעור לעליון נדחה
08/10/2018 10:16
עו"ד נועם קוריס
מדיה תקשורת ישלמו ארנונה, הערעור לעליון

מדיה תקשורת ישלמו ארנונה, הערעור לעליון נדחה



במסגרת בקשה שהוגדרה בקשה לעיכוב ביצוע הנסבה על פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 3.6.2018 (עת"ם 5212-12-15, השופטת ז' בוסתן) קבע לאחרונה בית המשפט העליון, שיש לדחות את הבקשה ונכון לחייב את מדיה תקשורת בתשלומי ארנונה.

 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:


עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט


רקע והליכים קודמים

 

המבקשת, מדיה תקשורת ע"ר, היא עמותה העוסקת בתקשורת, בחינוך ובקהילה ופועלת בעיר פתח תקווה זה למעלה משני עשורים (להלן: העמותה). במהלך שנות פעילותה עשתה העמותה שימוש במבנה שהקצתה לה המשיבה, עיריית פתח תקווה (להלן בהתאמה: הנכסו-העירייה), בין היתר, לצורך הפעלתו של אולפן שידורים. בשנת 2011 דרשה העירייה לראשונה מהעמותה לשלם ארנונה בגין הנכס, ונכון לשנת 2015 עמד החוב של העמותה בגין כך על כ-150,000 שקלים. בשלב זה הגישה העמותה עתירה מינהלית שבה ביקשה סעד הצהרתי לפיו עד ליום 1.9.2015 היא הייתה "גוף עירוני" שהוקם על-ידי העירייה ופעל למען צרכיה ולטובת התושבים, ולכן אין מקום לחייב אותה בתשלום ארנונה. כמו כן, העמותה טענה שעל העירייה להשיב לה כספים בסך של 140,000 שקלים שקוזזו מהקצבה שאותה ייעדה העירייה לעמותה. להשלמת התמונה יצוין כי בשנת 2016 חויבה העמותה לפנות את הנכס, בהתאם לפסק דין שנתן בית משפט השלום בפתח תקווה בתביעה לסילוק יד שהגישה נגדה העירייה (תא"ק 53602-12-15, השופט נ' שטרנליכט).

 

ביום 30.12.2015, לבקשת העמותה, הוציא בית המשפט המחוזי צו ארעי האוסר על העירייה לנקוט בהליכי גבייה מנהליים, לרבות בדרך של עיכוב כספי תמיכה.


 

בהמשך דחה בית המשפט המחוזי את העתירה, בקבעו כי העמותה היא אישיות משפטית נפרדת מן העירייה, אשר עשתה שימוש בנכס השייך לעירייה במשך שנים ארוכות ועד לשנת 2011, מבלי שנדרשה לשלם ארנונה. בית המשפט המחוזי אמנם דחה את גרסת העירייה לפיה העמותה לא חויבה בארנונה בעבר בשל טעות ולא מתוך רצון של העירייה לסייע לה, אך קבע כי מכל מקום העמותה אינה "עמותה עירונית". בהקשר זה, ציין בית המשפט המחוזי כי עמותה יכולה להיחשב "עירונית" רק בהתקיימם של שני תנאים. ראשית, על העירייה להחליט על הקמתה ברוב של חברי המועצה (כנדרש לפי סעיף 3 לצו העיריות (הקמת תאגידים), התש"ם-1980 (להלן: הצו)). שנית, על ההקמה להיות מאושרת על-ידי שר הפנים (כנדרש לפי סעיף 1 לצו). במקרה דנן, כך נקבע, לא ברור אם התקבלה החלטה על הקמת העמותה ברוב של חברי המועצה, אך מכל מקום לא ניתן אישור לכך על-ידי שר הפנים. בנוסף, דחה בית המשפט המחוזי את הטענה כי יש לפטור את העמותה מארנונה רק משום שהיא לא נדרשה לשלם ארנונה מאז החלה להחזיק בנכס. בית המשפט המחוזי עמד על כך שרשות מקומית אינה רשאית לפטור מתשלום ארנונה ללא הסמכה בחוק. כמו כן, ציין בית המשפט המחוזי כי העובדה שהעירייה פעלה ללא בסיס חוקי במשך תקופה ארוכה תוך מתן פטור מתשלום ארנונה לעמותה אינה מונעת ממנה את האפשרות לתקן מצב זה. מנגד, דחה בית המשפט המחוזי את טענותיה של העירייה לפיהן היה על העמותה למצות הליכים על ידי הגשת השגה למנהל הארנונה. בית המשפט המחוזי קבע, כי במקרה דנן עיקר טענות העמותה מופנות כנגד עצם חוקיות חיובה בתשלום ארנונה ולכן אינן נוגעות לאחת מעילות הערעור המנויות בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 ומצויות בסמכותו של מנהל הארנונה.

 

הבקשה שבפני העליון:

 

העמותה הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובצדו הגישה בקשה שהוגדרה, כאמור בפתח הדברים, כמכוונת לעיכוב ביצועו של פסק הדין.

 

בעיקרו של דבר, העמותה טענה בערעורה כי היא "עמותה עירונית", ומצביעה על מאפיינים המעידים לשיטתה על כך. עוד נטען כי השינוי ביחס לעמותה הגיע רק כאשר התחלפו ראשי העירייה. בבקשה דנן טוענת העמותה, על רקע האמור, כי סיכויי הערעור שהגישה הם גבוהים. באשר למאזן הנוחות, טוענת העמותה כי בעבר היא התקיימה מכספי תמיכות, וכיום היא מתקיימת מכספי תרומות, באופן שלא יאפשר לה לשלם את חוב הארנונה הנדרש על-ידי העירייה. העמותה תומכת את טענותיה בתצהיר מטעם יושבת ראש העמותה לפיו נקיטה בהליכי גבייה טרם הכרעה בערעור יגרום לה נזק בלתי הפיך ויוביל לקריסתה הכלכלית.

 

ביום 8.8.2018 הורה בית המשפט העליון לעירייה להגיב לבקשה. בתגובתה טענה העירייה כי עיכוב ביצועו של פסק דין העוסק בעיכוב תשלום חיובי ארנונה ייעשה במקרים חריגים, בהתאם לבחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. העירייה סומכת את ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוענת כי חיוב העמותה בתשלום הארנונה בגין הנכס נעשה כדין, מאחר שאין יסוד לטענה כי העמותה היא תאגיד עירוני, ועל כן סיכויי הערעור נמוכים. כן טוענת העירייה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת העמותה, אשר לא צירפה כל אסמכתה אובייקטיבית לטענתה כי ביצועו של פסק הדין יוביל לקריסתה. מנגד, נטען כי העירייה היא רשות מקומית אשר תוכל להשיב לעמותה את הכספים שישולמו, ככל שתידרש לכך. בנוסף, עמדה העירייה על האינטרס הציבורי הגלום בגבייתם של תשלומי ארנונה.

 

דיון והכרעה

 

לאחר שבית המשפט העליון בחן את טענות הצדדים הגיע לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית, צוין כי על אף שהעמותה הגדירה את הבקשה דנן בקשה לעיכוב ביצוע, החיובים שאת גבייתם מבקשת העמותה לעכב אינם נובעים מפסק דינו של בית המשפט המחוזי. במובן זה, מדובר בבקשה שבמהותה מכוונת למתן סעד זמני בערעור (ראו והשוו: עע"ם 2215/08 עלמי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה – ירושלים‏, פסקה 18 וההפניות שם (17.3.2008); ע"א 1699/13 שיכון אזרחי בע"מ נ' עו"ד אורי ברגמן, מנהל מיוחד של בנק למסחר בע"מ, פסקה י"ג (13.3.2013)). מכל מקום, גם לגוף הדברים איני סבורה שיש להיעתר לסעד המבוקש על ידי העמותה.

 

כידוע, בקשות למתן סעד זמני בערעור נבחנות לפי שני שיקולים: סיכוייו של הערעור להתקבל ומאזן הנוחות בין הצדדים לו (עע"ם 9347/09 י.ד ברזאני בע"מ נ' קל-בנין בע"מ, פסקה 6 וההפניה שם (13.12.2009) (להלן: עניין ברזאני); עע"ם 964/15 זועבי נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה הגלבוע, פסקה 14 (19.4.2015) (להלן: עניין זועבי)), כאשר אבן הבוחן המרכזית בבחינת בקשות כאלו היא מאזן הנוחות (ראו: עניין ברזאני, בפסקה 7; עניין זועבי, בפסקה 15). זאת ועוד: התנאים למתן סעד זמני לתקופת הערעור מחמירים מאלו החלים בערכאה הדיונית, שכן דחיית העתירה משנה את נקודת האיזון בין האינטרסים המנוגדים של בעלי הדין (ראו: עע"ם 10216/16תעשיות אבן וסיד בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 9 (9.1.2017)).

 

בנסיבות העניין, העמותה לא הניחה תשתית עובדתית של ממש לטענותיה כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך אם תידחה בקשתה. טענותיה – הגם שגובו בתצהיר – נטענו בעלמא, ללא פירוט, ומבלי שגובו בראיות בדבר מצבה הכלכלי (ראו: ע"א 6763/13 חוות בי פי אס בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פסקה 14 (14.11.2013)). הדברים אמורים בפרט כאשר הצד שכנגד הוא רשות מקומית, ועל כן חזקה שהעירייה תוכל להשיב לעמותה את הכספים שייגבו ממנה, ככל שיתקבל הערעור (ראו: עע"ם 7044/16 כחלון נ' עיריית הרצליה, פסקה 10 וההפניות שם (14.12.2016)). על כך יש להוסיף, כי יש טעם בטענת העירייה לפיה קיים אינטרס ציבורי בגביית החוב, שהוא במהותו מס עירוני (ראו: עע"ם 6269/14 עזבון המנוח ראובן דאון ז"ל נ' עיריית אור יהודה, פסקה 11 (20.10.2015)). בהתחשב בכל האמור לעיל ביחס למאזן הנוחות, בית המשפט העליון קבע, שלא התרשם כי סיכויי הערעור נוטים לטובת העמותה באופן שמצדיק את מתן הסעד המבוקש.

 

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בית המשפט העליון דחה בקשה לניהול משפט חוזר
06/10/2018 17:57
עו"ד נועם קוריס
בית המשפט העליון דחה בקשה לניהול משפט

בית המשפט העליון דחה בקשה לניהול משפט חוזר

בית המשפט העליון נדרש בימים אלו להכריע בבקשה לניהול משפט חוזר, לאחר שהמבקש הורשע שלא בפניו על ידי בית המשפט בפתח תקווה.


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט


לפני בית המשפט העליון נדונה בימים אלו בקשה למשפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984(להלן: חוק בתי המשפט) בעניינו של המבקש, אשר הורשע בתאריך 05.07.2016, בהיעדר התייצבות, בבית משפט השלום לתעבורה בפתח-תקווה (כב' השופטת מ' כהן) ב-פ"ל 9895-06-16 בעבירה של נהיגה בשכרות (סמים), עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן – פקודת התעבורה).

 

במסגרת גזר הדין הושתו על המבקש העונשים הבאים: פסילה מלקבל, או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים, במצטבר לכל פסילה אחרת; 6 חודשים פסילה על תנאי למשך 3 שנים בתנאים שפורטו בגזר הדין, וקנס בסך 2,500 ש"ח. 

 

רקע

 

בתאריך 29.06.2016 הוגש כנגד המבקש כתב אישום לבית משפט לתעבורה הנכבד. על פי עובדות כתב האישום – בתאריך 03.04.2016, בשעה 14:34, או בסמוך לכך, המבקש נהג בראשון לציון, בהיותו שיכור (סמים), כאשר בבדיקת שתן שנערכה לו נתגלו ממצאים המעידים על שימוש בסמים מסוג קוקאין וקנבוס.

 

במסגרת כתב האישום יוחסה למבקש עבירה של נהיגה בשכרות – עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה).

 

בתאריך 29.09.2016 התקיים דיון בעניינו של המבקש בבית המשפט לתעבורה הנכבד כשהוא איננו מיוצג. המבקש התייצב לדיון, אך ביקש כי הדיון ידחה לשם התייעצות עם עורך דין. בית משפט לתעבורה הנכבד נעתר לבקשה והורה על דחיית הדיון לתאריך 05.07.2016, וקבע כי קיימת חובת התייצבות למבקש לדיון הנדחה.

 

בתאריך 05.07.2016 התקיים הדיון הנדחה בפני בית משפט לתעבורה, אליו המבקש לא התייצב ואף לא מי מטעמו. משהמבקש לא התייצב לדיון, בא-כוח המשיבה ביקש להרשיע את המבקש בהעדרו. בית המשפט לתעבורה הנכבד קיבל את בקשת בא-כוח המשיבה וקבע כי המבקש זומן לדיון כדין, אך לא התייצב, כאשר אי התייצבותו עולה כדי הודאה בעובדות הנטענות בכתב האישום. נוכח האמור בית המשפט לתעבורה הנכבד הרשיע את המבקש במיוחס לו בכתב האישום, בקובעו כדלקמן:

 

"הנאשם [המבקש – ח"מ] הוזמן לדיון כדין, אך לא התייצב. הדיון נקבע בנוכחותו והנני רואה בכך הודאה בעובדות הנטענות בכתב האישום. לפיכך, אני מוצאת את הנאשם [המבקש – ח"מ] בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום ומרשיעה אותו בהתאם" (ראו: שם, בעמ' 2).

 

בתאריך 05.07.2016 הנ"ל – בית המשפט לתעבורה הנכבד השית על המבקש את העונשים הנזכרים בפיסקה 1 שלעיל.

 

בתאריך 03.08.2016 המבקש הגיש לבית משפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברק-נבו), כשהוא איננו מיוצג, ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין (ראו: עפ"ת 7821-08-16). במסגרת הערעור המבקש טען כי הוא סובל מנכות וכי הוא לא התייצב לדיון בבית המשפט לתעבורה הנכבד, לגירסתו, בשל מצבו הבריאותי הקשה. המבקש הוסיף כי הוא צורך קנאביס באישור רפואי; כי פסילת הרישיון מקשה עליו מאוד, וכי מצבו הכלכלי – קשה. להודעת הערעור המבקש צרף רישיון להחזקה ושימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס, שתוקפו מתאריך 14.04.2016 ועד לתאריך 14.10.2016.


 

בתאריך 03.11.2016 התקיים בפני בית המשפט המחוזי הנכבד דיון בערעור. במסגרת הדיון המבקש טען, בין היתר, כדלקמן:

 

 "המערער [המבקש כאן – ח"מ]:... אני שומע את דברי ביהמ"ש לגבי הקוקאין שנמצא בשתן אצלי ושזה לא אותו דבר כמו קנביס ואני אומר שאני לא נוגע בזה. אני לא יודע איך מצאו אצלי קוקאין. אני שומע את דברי ביהמ"ש שהייתי צריך להגיש בקשה לדחות את הדיון ביהמ"ש שלום בגלל שאני מרגיש לא טוב, כמו שהיום הייתי צריך להגיש בקשה לביהמ"ש הזה לקבוע את הדיון בשעה יותר מאוחרת בגלל שבבוקר קשה לי. אני משיב שאני לא יודע איך לטפל בכל הדברים האלה. אני שומע את דברי ביהמ"ש שאם אני לא יודע איך לטפל וכבר נתנו נגדי פסק דין בביהמ"ש השלום, הייתי צריך לפנות לעורך דין. פניתי לעו"ד והוא אמר לי לבוא לבד...לאחר ששמעתי את דברי ביהמ"ש, והבנתי שאין סיכוי לערעור, אני מבקש למשוך אותו" (ההדגשה שלי – ח"מ) (ראו: עמ' 2 לפרוטוקול).

 

לאחר מכן, ובשים לב לדברי המבקש – בית המשפט המחוזי הנכבד הורה כדלקמן:

"לבקשת המערער [המבקש – ח"מ], לאחר שהסברתי לו את נימוקיי, אני נעתרת לבקשתו והערעור נמחק (ראו: עמ' 2 לפרוטוקול).   

 

טענות הצדדים בפני בית המשפט העליון

 

בא-כוחו של המבקש טען כי בכתב האישום שהוגש כנגד המבקש לא פורטו סוגי הסמים שנמצאו בדמו וממילא לא פורט ריכוזם בדם. בתוך כך, נטען כי המבקש נבדק על ידי המשיבה ב"בדיקה סורקת", כלשונו, אשר מלמדת רק האם יש חשד לסם, ומשכך, לשיטתו, לא ניתן לשלול באמצעותה ממצא חיובי-כוזב. בא-כוחו של המבקש טען גם כי המלצתו של בית המשפט המחוזי הנכבד כי המבקש, שאיננו משפטן, יחזור בו מהודעת הערעור, בעוד שהוא איננו מיוצג – פגעה בזכויותיו.

 

בא-כוח המבקש טען גם כי היה על בית המשפט המחוזי הנכבד למנות לו סניגור, וכי היה על בית המשפט לתעבורה הנכבד ליתן בעניינו של המבקש צו הבאה המורה לעצור את המבקש ולהביאו לדיון. בא-כוח המבקש מוסיף וטוען כי אף אם המבקש לא היה מזוכה מהאישום, הרי שניהול הוכחות, לדבריו, היה מביא את המשיבה לשנות את כתב האישום – כך שלא הייתה מושת עליו עונש פסילה. בא-כוח המבקש עמד גם על נסיבותיו האישיות  ובכלל זאת, את היות המבקש פגוע תאונה הסובל מכאבים כרוניים. לסיום המבקש טוען כי נוכח כל האמור לעיל נגרם לו פגם דיוני, העולה כדי עיוות דין, ואשר מצדיק עריכת משפט חוזר. 

 

בא-כוח המשיבה טען, מנגד, כי הבקשה איננה מבססת עילה לקיומו של משפט חוזר. נטען כי עיקר טענותיו של המבקש הן טענות ערעוריות שאין מקומן בהליך של משפט חוזר. המשיבה מוסיפה וטוענת כי הטענה של המבקש בדבר העדר בדיקה "מאמתת" נטענה בעלמא, שכן לשיטתה, תוצאות בדיקת המעבדה שנערכה למבקש מפרטות הן את סוג הסם שנמצא בשתן של המבקש והן את ריכוזו. עוד צויין כי אין נפקות לריכוז הסם בשתן, וכי המבקש הודה ביצוע העבירה כי הוא עישן סמים בבוקרו של אותו היום. בא-כוח המשיבה מוסיף כי לא היה מקום כי בית המשפט המחוזי הנכבד ימנה למבקש סניגור ואף לא להוציא נגדו צו הבאה, בשים לב לעבירה בה הוא הורשע. יתר על כן נטען כי המבקש נועץ בעורך דין, ולכל הפחות, היה מודע לזכותו להתייעץ עם עורך דין.

 

דיון והכרעה

 

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובמסמכים אשר צורפו להן – מצא בית המשפט העליון כי דין הבקשה להידחות.

 

בפסיקתו נקבע כי בבסיסו של מוסד המשפט החוזר – ניצב האיזון הדק שבין עקרון סופיות הדיון והתכליות המגולמות בו, בכללן: יציבות ויעילות משפטית, כמו גם הבטחת ודאות משפטית, שכן אין להתיר מצב של "אין לדבר סוף", לבין חשיפת האמת ומניעת הרשעות שווא, מתוך הכרה כי מערכת משפטית של בני אנוש איננה חפה מטעויות (ראו: מ"ח 742/17 בן שטרית נ' מדינת ישראל (11.05.2017); מ"ח 9905/16 פלוני נ' מדינת ישראל (18.04.2017); מ"ח 6844/16 נחום נ' מדינת ישראל (19.03.2017)).

 

נקודת המוצא לדיון בבקשה למשפט חוזר הינה כי פסק הדין, נושא הבקשה – ניתן כדין, ובדין יסודו (ראו: מ"ח 4057/02 סובחי נ' מדינת ישראל (10.07.2002)). איזון ראוי בין הערכים המתנגשים, וכמותו השכל הישר – מחייבים כי המשפט החוזר לא יתקיים רק משום שנידון מתקשה להשלים עם הרשעתו (ראו: מ"ח 5639/12 פלוני נ' מדינת ישראל (27.02.2013)). המשפט החוזר איננו נועד כדי לקיים הליך נוסף של ערעור על פסק הדין, במסגרתו ניתנת למבקש הזדמנות לערוך "מקצה שיפורים", ביחוד כאשר עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות (ראו: מ"ח 3139/13 רחמיאן נ' מדינת ישראל (25.05.2014); מ"ח 1340/16 אזברגה נ' מדינת ישראל (31.07.2016)). בהקשר לכך נפסק כי יש צורך ב"מסה קריטית" של נימוקים בגדרי העילות שנקבעו, כדי להוביל לקבלת הבקשה (ראו: מ"ח 9721/16 קרן נ' מדינת ישראל (26.03.2017)).

 

האיזון בין הערכים השונים העומדים ביסודו של מוסד המשפט החוזר, מגולם בהוראותיו של סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט. סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט מורה, בין היתר, כך (ההוראה הרלבנטית לענייננו): 

 

"31(א) נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:..

 (4)   נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין" (ההדגשה שלי – ח"מ).

 

סעיף 31(א)(4) נועד כדי להרחיב את סמכותו ושיקול דעתו של בית המשפט בבואו להחליט האם להורות על קיומו של משפט חוזר, "עילת הסל" המנויה בו איננה כוללת יסודות מוגדרים, והיא קיימת כדי לאפשר מענה הולם למקרה בו נפל פגם דיוני שורשי, בגדר ההליך הפלילי – שיש בו, בנסיבות, כדי לערער את יסודות ההרשעה (ראו: מ"ח 4811/12 סאלם נ' מדינת ישראל (02.05.2013)). ב-מ"ח 1632/16 שלום נ' מדינת ישראל (07.09.2017), חברי המשנה לנשיאה, ס' ג'ובראן קבע לעניין זה כדלקמן:

 

"עניינה של העילה הקבועה בסעיף 31(א)(4) לחוק הוא בשאלה אם נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם למבקש עיוות דין. הגישה המקובלת בבית משפט זה היא כי עסקינן ב"עילת סל", שבגדרה על בית המשפט להשקיף ב"מבט-על" על מלוא חומר הראיות, המקורי והנוסף, ולבחון אם קיים חשש של ממש כי נפלו בהליך פגמים דיוניים חמורים, אשר הובילו להרשעת שווא של המבקש (ראו למשל: עניין באשה; מ"ח 3689/13 חמאדה נ' מדינת ישראל(29.10.2013); עניין אלחרר, בפסקה 26; וכן את הדיון העקרוני בעילה בעניין קוזלי). "עילת הסל" אינה כוללת יסודות משפטיים מוגדרים, והיא נועדה לתת מענה לפגם דיוני שורשי אשר נתגלה בהליך הפלילי, ואשר יש בו כדי לערער את יסודות ההרשעה (מ"ח 4990/14 דאוד נ' מדינת ישראל[פורסם בנבו] פסקה מד (28.4.2015); עניין אלקאדר, פסקה 27; מ"ח 8390/01 אקסלרוד נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (17.10.2005) (להלן: עניין אקסלרוד)). ואולם, כפי שנפסק לא אחת, בית משפט זה יורה על עריכתו של משפט חוזר לפי עילה זו רק בהתקיים נסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת (עניין אל עביד, פסקה 55; מ"ח 10028/06 רינגורט נ' מדינת ישראל (17.9.2007); מ"ח 6223/04 גולדין נ' מדינת ישראל(13.10.2004) (ראו: שם, פיסקה 26)).

 

המבקש בעניין שלפנינו לא הצליח להניח תשתית ראייתית ממשית להתקיימותה של עילה לקיומו של משפט חוזר בעניינו, שכן לא מצאתי  חשש של ממש כי בהרשעתו של המבקש נגרם לו עיוות דין.

 

סעיף 126 לחסד"פ קובע כי: "באין הוראה אחרת בחוק זה לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו" (ההדגשה שלי – ח"מ). בצד האמור, סעיף 240 לחסד"פ קובע כדלקמן: 

 

240. (א) בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

(1) על נאשם לפי סעיף זה לא יחולו הוראות סעיף 123, אולם אין בכך כדי למנוע ממנו להודיע לבית המשפט בכתב מה הן טענותיו לענין העונש;

(2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו;

(3) בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר...

(ב)   על פסק דין מרשיע שניתן לפי סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 130(ח) ו-(ט)" (ההדגשות שלי – ח"מ).

 

סעיף 240 קובע, אפוא, הסדר מיוחד המאפשר ביחס לעבירות מסוימות המנויות בו לשפוט נאשם, להרשיעו ולגזור את דינו שלא בפניו. הוראות סעיף 240 הנ"ל חלות ביחס לעבירות קלות יחסית (במקרה שלנו – עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה) והפעלתן מותנית בכך שהנאשם הוזמן לדיון ולא התייצב (ראו: ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ'  מנחם (06.01.2009)). ב-רע"פ 9142/01‏ איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003) עמד בית המשפט על תכליתו של סעיף זה:

 

"תכליתו של סעיף 240 לחסד"פ הינה ייעול ההליך הפלילי בעבירות קלות. ניתנת במסגרתו אפשרות לנאשם, אם הוא בוחר בכך, שלא להיות נוכח בעת הדיון, כך שזה יתנהל בהעדרו. הדין קובע, שבמקרה כזה יראוהו כמודה בכל העובדות אשר בכתב האישום, משמע: על הנאשם לדעת שאי-התייצבות כמוה כהודאה. מרבית עבירות התנועה הן קלות, ואם הנאשם אינו חולק על אשמתו בעבירה המיוחסת לו, והוא מוכן להותיר לבית המשפט להרשיעו ולגזור את דינו שלא בנוכחותו, רשאי בית המשפט לעשות כן. מכך מפיקים תועלת הן הנאשם הן המערכת השיפוטית והציבור: הנאשם מצדו אינו נדרש לבטל את עיסוקיו כדי ליטול חלק בדיון. מנקודת מבטם של המערכת השיפוטית והציבור, הדיון הוא קצר, ואי-התייצבות הנאשם אינה מביאה לדחיית הדיון, וכך נחסך זמן שיפוטי... ההסדר של דיון בהעדר הנאשם כפוף לשיקול דעת בית המשפט, אשר ימנע מלהחילו שעה שהוא סבור כי עלול להיגרם עקב כך עיוות דין לנאשם" (ראו: שם, בעמ' 799).

 

בענייננו, המבקש הועמד לדין בעבירה הבאה בגדרו של סעיף 240(א) לחסד"פ. בתאריך 29.09.2016 המבקש נכח בדיון שהתקיים בעניינו בבית משפט לתעבורה הנכבד. הדיון נדחה, בנוכחותו של המבקש, לבקשתו, כדי שיוכל להיוועץ בעורך דין. המבקש לא התייצב לדיון הנדחה ולפיכך הוא הורשע במיוחס לו בכתב האישום בהעדרו. לאחר מכן המבקש הגיש כתב ערעור מטעמו, שטח את טענותיו במעמד הדיון בעל פה, והוסיף כי הוא אף נועץ בעורך דין טרם שהתייצב לדיון. בדיון בערעור – המבקש לא ביקש כי ימונה לו ייצוג. בהמשך, לאחר שמיעת טענותיו של המבקש – בית המשפט המחוזי הנכבד, הציע למבקש לחזור בו מערעורו, והוא עשה כן.

 

בנסיבות המתוארות, וחרף טענותיו של בא-כוח המבקש לפיהן היה מקום למנות למבקש ייצוג, או להוציא בעניינו צו הבאה משלא התייצב לדיון בבית המשפט המברר – סבורני כי לא נפל בעניינו של המבקש עיוות דין, המצדיק את קיומו משפט חוזר בעניינו (ראו גם: מ"ח 10392/02 עמיאל נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 297 (2003); מ"ח 6081/04 בריגת נ' מדינת ישראל(27.10.2004)).

 

זאת ועוד – בית המשפט העליון לא מצא מקום לקבל אף את הטענה כנגד בדיקת המעבדה שנערכה למבקש. סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973, המגדיר "סם מסוכן" קובע כך:

 

"חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה לרבות כל מלח שלו, וכן כל תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר כאמור ומלחיהם" (ההדגשה שלי – ח"מ).

 

ממצאי בדיקת "המעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית" במרכז הרפואי שיבא-תל השומר, שנערכה למבקש בידי ד"ר שלמך (מתאריך 14.04.2016) – מלמדת כי בדמו של המבקש נמצאו סמים מסוג קוקאין וקנאביס במינונים המפורטים בה. בתאריך 03.04.2016 – מועד ביצוע העבירה – לא היה ברשותו של המבקש: "רישיון להחזקה ושימוש של סם מסוכן", המתיר לו שימוש בקנאביס, שכן תוקף הרישיון, לפי האמור בו, הוא בין התאריכים: 14.04.2016–14.10.2016. ממילא,  הרישיון הנ"ל, לפי תנאיו, לא חל: "בעת השימוש בסם המסוכן חל איסור מוחלט על ביצוע פעולות הדורשות ריכוז לרבות נהיגה...", והוא אף לא כלל היתר לשימוש בסם מסוג קוקאין.

 

סיכומם של דברים – בית המשפט העליון קבע כי עניינו של המבקש אינו מעורר חשש של ממש כי בהרשעתו נגרם לו עיוות דין באופן המצדיק קיומו של משפט חוזר בעניינו, ועל כן – הבקשה נדחתה.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

ארגון עדאלה ישלם הוצאות משפט בעתירתו נגד איילת
23/09/2018 20:53
עו"ד נועם קוריס
נועם קוריס, עוד נועם קוריס

ארגון עדאלה ישלם הוצאות משפט בעתירתו נגד איילת שקד

בהתאם לתקנות החדשות שאישרה שרת המשפטים, יהיה ניתן להטיל ערובה להוצאות בגין תביעות סרק שמגישים עובדים פלסטינאיים, העתירה נגד חוקיות התקנות נדחתה.


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט


ביום 2.8.2016 פורסמו ברשומות תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) (תיקון), התשע"ו-2016, במסגרתן נתקנה תקנה 116א (בשל טעות סופר נכתב ברשומות תקנה 117א). התקנה, שכותרתה 'ערובה לתשלום הוצאות', מורה כדלקמן:

 

"(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

 

 (ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט-1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

 

 (ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה".


 

דברי ההסבר לתקנה מבארים את התכלית העומדת ביסודה:

 

"על פי המצב הקיים היום אין הוראה בתקנות בית הדין לעבודה המתייחסת לאפשרות להטיל ערובה על תובע להבטחת הוצאותיו של נתבע. הטלת חובה על תובע להפקיד ערובה כתנאי לקבלת כתב תביעתו או בשלב מאוחר יותר, נועדה במקרים המתאימים להבטיח כי אם התובע ייכשל בתביעתו ובית המשפט יטיל עליו הוצאות לטובת הנתבע הוא אכן ישלם זאת. בנוגע לתביעות המוגשות על ידי מי שאינם תושבי ישראל גובר הצורך להבטיח כי נתבעים יוכלו להיפרע מתובעים שאינם תושבי ישראל, שעל דרך הכלל אין להם נכסים בישראל ועשוי להיות קושי לאתרם ולאכוף כלפיהם את פסק הדין, ככל שהתובעים לא יזכו בתביעתם וייפסקו הוצאות לזכות הנתבעים. אמנם הטלת ערובה כאמור עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות ככל שאינה מידתית ושאינה לתכלית ראויה, עם זאת, נוכח השונות בין אזרחי ישראל ותושביה לבין נתינים זרים, יש הצדקה לקביעת הסדר מחמיר יותר לגבי האחרונים. בתי הדין לעבודה עושים כבר היום שימוש בסמכות להטלת ערובה, לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כי 'בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע'. השימוש בהטלת ערובה לפי תקנות סד"א בבתי הדין נעשה בעיקר כאשר התובע הוא תושב חוץ או תושב האזור או כאשר התובע אינו מציין את מענו בתביעתו, ואולם בפסיקה נקבע כי הפעלת הסמכות תיעשה במתינות, תוך הבאה בחשבון של ייחוד משפט העבודה בהפעלתה [...] כמו כן נקבעו בפסיקה אמות מידה להטלת ערובה למי שאינו תושב ישראלי, ובפרט בנוגע לתושבי הרשות הפלסטינאית שרבים מהם עובדים בישראל [...].

 

יצוין כי התיקון המוצע מחייב אומנם כברירת מחדל לקבוע ערובה לבקשת תובע מקום שמדובר בתובע שאינו תושב ישראל. ואולם, לצד החובה ההסדר המוצע כולל מספר רכיבים כלהלן: ראשית, הטלת ערובה אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לבקשתו של נתבע בלבד. באופן זה, מוטל על הנתבע לעשות מעשה אקטיבי על מנת לחייב את התובע, וכן בית הדין מחויב לקיים הליך שיפוטי לפני הטלת ערובה (זאת, להבדיל מהליך אוטומטי שאינו מצריך הליך שיפוטי וחוסם את התובע עוד בשלב הגשת התביעה אצל מזכירות בית הדין).שנית, על מנת להיפטר מהפקדת ערובה, על התובע להביא 'ראשית ראיה' להוכחת התביעה, וזאת באמצעות אסמכתאות המוכיחות את התביעה, בין היתר אודות קיומם של יחסי עבודה בין התובע לנתבע בתקופה המנויה בכתב התביעה ובנוסף לכך שיש יסוד לכך שהנתבע לא שילם את שכרו של התובע כפי שהתחייב, או לא קיים חבות אחרת שלו. בנוסף על כך, יכול התובע להיפטר מהפקדת ערובה על ידי כך שיראה לבית המשפט כי ניתן יהיה להיפרע ממנו אם התביעה תידחה, בין באמצעות נכסים הקיימים בישראל ובין באמצעות הצגת ראיות המעידות על איתנות כלכלית ויכולת גבייה. שלישית, לבית הדין שיקול דעת שלא להטיל ערובה 'מטעמים מיוחדים שירשמו', כגון במקרים בהם מתרשם בית המשפט כי בנסיבות העניין אין זה מן הצדק ומן ההגינות להטיל על התובע הפקדת ערובה. במסגרת זו, יוכל בית הדין לשקול את אופי הזכות הנתבעת והאם היותה זכות קוגנטית של העובד, את החלופות האפשריות לערובה, וכן את נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, וזאת בהסתמך על הפסיקה אשר התוותה את שיקול הדעת עד כה" (ההדגשות במקור – נ' ס').

 

להשלמת התמונה, ביום 30.11.2015, כ-8 חודשים לפני פרסום התקנה, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תובענת תושב אזור עימות), התשע"ו-2016 – הצעת חוק פרטית במסגרתה הוצע לקבוע חובה להפקדת ערובה על-ידי תושבי אזור עימות המגישים תביעות בבתי המשפט בישראל, ובכך להביא לצמצום משמעותי של תביעות סרק המוגשות על-ידי תובעים שיש קושי להיפרע מהם כאשר מושתות עליהם הוצאות משפט. הצעת החוק ירדה בסופו של דבר מסדר היום, בין היתר על רקע התנגדותם של הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים.

 

התקנה פורסמה, כאמור, ביום 2.8.2016, ונכנסה לתוקף ביום 2.9.2016.

 

ביום 8.9.2016 הוגשה העתירה שלפנינו. במסגרת העתירה ביקשו העותרות האגודה לזכויות האזרח בישראל, קו לעובד וארגון עדאלה - להורות על ביטולה של התקנה – הן מחמת שהותקנה בחוסר סמכות, הן בשל היותה בלתי-חוקתית; בד בבד הגישו העותרות בקשה למתן צו ביניים, במסגרתה ביקשו להורות על השעיית פועלה של התקנה, עד להכרעה בעתירה.

 

ביום 10.10.2016 הגישה המדינה את תגובתה לבקשה למתן צו ביניים, וטענה כי דינה להידחות: הן על הסף – מחמת השיהוי בהגשתה, בשים לב לכך שהוגשה לאחר כניסתה של התקנה לתוקף; הן לגופה – בשים לב לשיקולי מאזן הנוחות ולסיכוייה הלא גבוהים של העתירה להתקבל. ביום 13.10.2016 נדחתה הבקשה למתן צו ביניים, והדיון בעתירה הועבר למותב תלתא.

 

ביום 8.5.2017 התקיים דיון ראשון בעתירה, ונשמעו טענות הצדדים מזה ומזה. לאחר הדיון הוחלט כדלקמן:

 

"בטרם נכריע באשר להמשך הטיפול ראינו לנכון לבקש משני הצדדים נתונים אמפיריים מפורטים באשר לתוצאותיה של התקנה עד הנה. נטייתנו היא  בלא שניטע מסמרות לפי שעה  לומר כי ההתמקדות צריכה להיות לא בשאלת הסמכות, שעל פני הדברים אפשר ליתן לה עיגון, אלא בשאלת הגישה לבית הדין. אכן, אנו יוצאים מן ההנחה כי בתי הדין, המנחים עצמם לפי התקנה גם כרוחה, קרי, איזון אל מול נתבעים אך חלילה לא נעילת הדלת בפני תובע לגיטימי שאין ידו משגת, מוצאים פתרונות ראויים בכל מקרה לנסיבותיו. עם זאת חשוב לנו לראות נתונים בפועל [...] לא יאוחר מסוף יוני 2017  ללא הארכות  יגישו הצדדים נתונים מלאים ככל שיוכלו להשיג על השימוש בתקנה על כל רכיביה ותוצאותיו בבתי הדין. לאחר מכן נחליט באשר להמשך הטיפול".

 

ביום 23.7.2017 הגישה המדינה הודעת עדכון, במסגרתה הציגה פילוח של החלטות בתי הדין לעבודה שעניינן בהטלת ערובה, תוך השוואה בין שתי תקופות – זו שקדמה לכניסת התקנה לתוקף, וזו שלאחריה. לטענת המדינה, בדיקת הנתונים האמפיריים מלמדת, כי "יישום התקנה בפועל אינו מבטא מגמה של 'נעילת דלת' בפני תובע לגיטימי  כלשון החלטת בית המשפט הנכבד ואף רחוק מכך" (סעיף 11 להודעה). ביום 24.7.2017 הגישו העותרות הודעה מטעמן, במסגרתה הציגו נתונים המלמדים לטענתן על עלייה משמעותית בשיעור המקרים שבהם חויבו תובעים בהפקדת ערובה, כתנאי לבירור תביעתם. ביום 25.7.2017 נקבע כי התיק יקבע לדיון המשך.

 

ביום 11.9.2017 התקיים דיון שני בעתירה, שלאחריו הוחלט כדלקמן:

 

"1.       בדיון מיום 8.5.2017 ביקשנו משני הצדדים 'נתונים אמפיריים מפורטים באשר לתוצאותיה של התקנה עד הנה'.

 

2.         בהודעות מעדכנות מטעם המשיבים (מיום 23.7.2017) ומטעם העותרות (מיום 24.7.2017) קיבלנו מהצדדים נתונים שונים, המבוססים על בקשות להטלת ערובה ועל החלטות של בתי הדין האזוריים לעבודה, לגבי בקשות להטלת ערובה, בתקופות שונות  כאלה שקדמו לכניסת התקנה לתוקפה וכאלה שניתנו לאחר מכן.

 

            יצויין כי הצדדים בחרו להתייחס ל"תקופות בדיקה" שונות: בעוד שהעותרות התייחסו לתקופה בת תשעה חודשים שלפני ולאחר כניסת התקנה לתוקף; התייחסו המשיבים לתקופה מוקדמת  שבין 2.9.2015 לבין 1.6.2016  ולתקופה מאוחרת  שבין 2.9.2016 לבין 14.5.2017.

 

3.         בפתח הדיון לפנינו העלו העותרות טענות שונות באשר לאי-דיוקים שנפלו במסד הנתונים שהוצג על ידי המשיבים ובמסקנות שהוסקו מנתונים אלו. בא כוח המשיבים הסביר את הדרך שננקטה על ידי המשיבים בבדיקת הבקשות וההחלטות של בתי הדין האזוריים לעבודה בתקופות הרלבנטיות והביע נכונות לבחון את הערות העותרות ולתקן ככל שהדבר יידרש  את הטעון תיקון.

 

4.         בהמשך הדיון ביקשנו לברר אם יש בידי המשיבים נתונים אמפיריים באשר להיקף התופעה של 'תביעות סרק' שהוגשו כביכול בבתי הדין האזוריים לעבודה על ידי תובעים שאינם תושבי ישראל ושאינם אזרחים של אחת המדינות שהינן צד לאמנה הרלבנטית, שהיו לנגד עיני שרת המשפטים ושר הכלכלה והתעשייה, ושהובילו להתקנת תקנה 117א (מעבר לפניות של מעסיקים ישראלים שהינם חקלאים מבקעת הירדן בדבר "גל תביעות" שהוגשו נגדם על ידי עובדים פלסטיניים שהועסקו על ידם, שהובילו להנחתה על שולחן הכנסת של הצעת החוק הפרטית [הצעת חוק בתי המשפט (תיקון  תובענת תושב אזור עימות), התשע"ו-2016]).

 

5.         המשיבים יגישו עד יום 12.11.2017 הודעה מעדכנת בה יפרטו את תוצאות הבדיקות שערכו באשר לטענות שהושמעו על ידי באי כוח העותרות בהתייחס לנתונים שהוגשו על ידם בהודעה המעדכנת מיום 23.7.2017, ובמידת הצורך יתקנו את מסד הנתונים שאותו הגישו. ההודעה דנן תכלול התייחסות אף לגבי הנתונים האמפיריים שהיו ברשות מתקין התקנות ערב התקנת תקנה 117א באשר להיקף התופעה של 'תביעות סרק' שהוגשו כביכול בבתי הדין האזורים לעבודה על ידי תובעים שאינם תושבי ישראל ושאינם אזרחים של אחת המדינות שהינן צד לאמנה. בין השאר ההודעה תתייחס לנתונים בדבר המקרים שבהם נפסקו הוצאות לחובת התובעים ואלה לא נגבו, לרבות תוך התייחסות לשאלה אם הוטל או שלא הוטל במקרים אלה ערבון. העותרות תהיינה רשאיות להגיש תגובה להודעה מעדכנת זו עד ליום 26.11.2017.

 

6.         עם קבלת ההודעה המעדכנת והתגובה לה, נחליט בעניין המשך הטיפול בעתירה.

 

7.         הבהרנו לצדדים כי ברצוננו לקיים דיון המשך בעתירה במהלך חודש דצמבר 2017, ושלפיכך יהיה עליהם לעמוד בסד הזמנים שנקבע לצורך הגשת ההודעה המעדכנת והתגובה לה".

 

ביום 4.12.2017 הגישה המדינה הודעה מעדכנת. בהודעתה ציינה, כי לאחר שיג ושיח עם העותרות נבחנו הנתונים מחדש, בשים לב להערותיהן. גם לאחר הבחינה המחודשת שבה המדינה וטענה, כי ישום התקנה בפועל אינו מקים חשש ל'נעילת דלתות' לפני תובעים לגיטימיים. כמו כן התייחסה המדינה לנתונים בדבר תביעות סרק שעמדו לנגד עיניה של שרת המשפטים ערב התקנת התקנה, וטענה כי על שולחנה של השרה הצטברו תלונות שונות, מהן עלה החשש לתופעה של הגשת תביעות סרק בבתי הדין לעבודה על-ידי תובעים שאינם תושבי ישראל. זאת, על רקע המצב המשפטי המאפשר הגשת תביעות בסכומים ניכרים לבית הדין לעבודה ללא תשלום אגרה, או לחלופין בתשלום אגרה נמוכה מאד. לאחר בחינה של הנתונים, ולאחר שנשקלה גם האפשרות להעלות את שיעור האגרה בבתי הדין לעבודה, באה שרת המשפטים לכלל מסקנה כי הדרך הנכונה להתמודד עם התופעה היא באמצעות התקנת התקנה.

 

ביום 27.12.2017 התקיים דיון שלישי בעתירה. בדיון זה שבו ונדונו שאלת ישומה של התקנה בפועל מאז כניסתה לתוקף, ושאלת הנתונים העובדתיים שהובילו להתקנת התקנה. סוגיה נוספת שהתעוררה לראשונה במסגרת דיון זה, עניינה בשאלה האם קוימה כדבעי חובת ההיוועצות עם הציבור, בכלל זה גופים מעוניינים רלבנטיים (כגון ארגוני עובדים). מספר ימים לאחר מכן, ביום 3.1.2018, הוצא צו על-תנאי. ביום 22.3.2018 הגישה המדינה תשובה לצו על-תנאי, ביום 7.5.2018 הגישו העותרות עיקרי טיעון מטעמן וביום 10.5.2018 התקיים דיון רביעי בעתירה. עד כאן, בתמצית, השתלשלות הדיון בעתירה.

 

לטענת העותרות, התקנה נתקנה בחוסר סמכות, ומשכך אחת דינה – להתבטל. סעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק בית הדין לעבודה), שמכוחו הותקנה התקנה דנן, מסמיך את שרת המשפטים להתקין תקנות שעניינן תשלומים טכניים, כגון אגרות, הוצאות משפט, תשלום עבור רישום פרוטוקול הדיון וכיוצא באלו תשלומים. ברם, הוא איננו מסמיך את שרת המשפטים להתקין תקנות בעניין הפקדת ערובה, ולא בכדי. לטענת העותרות, חיוב תובע בהפקדת ערובה הוא עניין מהותי במערכת המשפט בכלל, ובבתי הדין לעבודה בפרט, בשל העובדה שנודעת לו השפעה על היקפה של זכות הגישה לערכאות. בהתאם לכלל ההסדרים הראשוניים, פגיעה בזכות זו או הגבלתה יכול שתֵעשה אך ורק מכוח הסמכה מפורשת בחוק.הסמכה כאמור לא ניתנה לשרת המשפטים, ודין התקנה אפוא להתבטל.

 

זאת ועוד; אפילו היתה לשרת המשפטים סמכות להתקנת התקנה, הרי שדינה להתבטל בהיותה בלתי-חוקתית. לטענת העותרות, התקנה פוגעת בזכות הגישה לערכאות של עובדים שאינם תושבי ישראל, אשר חלקם הארי אינו יכול לעמוד בנטל הכלכלי הכבד של הפקדת ערובה. כמו כן, התקנה פוגעת בזכות לשוויון, נוכח העובדה שהיא מפלה לרעה עובדים שאינם תושבי ישראל. תכליתה של התקנה אינה ראויה, הן בשל העובדה שהיא מבוססת על שיקול זר, פוליטי, של מניעת הגשת תביעות לגיטימיות מצד עובדים פלסטיניים, הן בשל העובדה שהיא שוללת את שיקול הדעת השיפוטי בשאלת הצורך בהטלת ערובה, תוך פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. פגיעתה של התקנה בזכויות חוקתיות, כאמור, חריפה ובלתי-מידתית: ראשית, אין קשר רציונלי בין התקנה לבין האמצעי שאותו היא מבקשת להשיג, נוכח העובדה שהותקנה ללא בחינה רצינית של התשתית העובדתית הרלבנטית, ומבלי שהוכח כי אכן ישנה תופעה של הגשת 'תביעות סרק' על-ידי תובעים שאינם תושבי ישראל. שנית, במסגרת הליך התקנת התקנה לא נבחנו אמצעים שפגיעתם פחותה, כאלו שאינם שוללים מבית המשפט את שיקול הדעת לבחון כל מקרה לגופו.שלישית, תועלתה של התקנה נופלת מן הנזק הגורף והבלתי-הפיך שהיא גורמת למאות אלפי עובדים שאינם תושבי ישראל. לטענת העותרות, הנתונים הסטטיסטיים באשר ליישום התקנה שהוגשו על-ידי הצדדים במסגרת הדיון בעתירה מצביעים על עלייה משמעותית מאד בשיעור התיקים בהן הוטלה ערובה על תובעים שאינם תושבי ישראל, ומוכיחים את טענתן בדבר פגיעה בלתי-מידתית בזכויות החוקתיות לשוויון ולגישה לערכאות.


 

בנוסף טוענות העותרות, כי העדרה של תשתית עובדתית-אמפירית להתקנת התקנה מהווה פגם בהליך התקנתה. אף שנתבקשה לעשות כן, לא הצליחה המדינה להצביע ולוּ על מקרה אחד שבו הושתו הוצאות על עובד שאינו תושב ישראל, והנתבע לא הצליח לגבות את הוצאותיו. כל שהונח על שולחנה של השרה בעניין זה היה רשימה נקודתית ומצומצמת של תלונות מצד חקלאים בבקעת הירדן שהעסיקו עובדים פלסטיניים במשקיהם. הא ותו לא. יתר על כן, כפי שעולה מתגובות המשיבים, אותם מעסיקים לא הצביעו ולו על מקרה אחד שבו לא עלה בידם להיפרע ממועסק-תובע בגין הוצאות שהוטלו עליו. זאת ועוד, בשום שלב של הליך התקנת התקנה לא נערכה התייעצות עם ארגוני עובדים המייצגים גם עובדים שאינם אזרחי ישראל במטרה לקבל את עמדתם בסוגיה, אף שבנסיבות העניין היה מתבקש לעשות כן. לטענת העותרות, בהתאם להלכה שנפסקה בבג"ץ 10042/16 קוונטינסקי נ' כנסת ישראל (6.8.2017) (להלן: עניין קוונטינסקי), דבר חקיקה – לא כל שכן חקיקת משנה – צריך שיתבסס על תשתית עובדתית סדורה וברורה. לא כך הם פני הדברים בענייננו, וגם מטעם זה יש להורות על ביטול התקנה.

 

עמדת המדינה היא כי דין העתירה להידחות. הוראת סעיף 43(ב)(4) לחוק בית הדין לעבודה מסמיכה את שר המשפטים להתקין תקנות בדבר הוצאות משפט; סמכות זו כוללת בתוכה גם את הסמכות להתקין תקנות בעניין הטלת ערובה, שנועדה להבטיח את תשלום הוצאותיו המשפטיות של הנתבע. אשר לטענה כי חיוב בהפקדת ערובה הוא עניין להסדר ראשוני נטען, כי אף שהתקנה טומנת בחובה פגיעה מסוימת בזכות הגישה לערכאות, הרי שהיא איננה עולה כדי הסדר מקיף וגורף הקובע מדיניות כללית, כזה שיש לעגנו בהסדר ראשוני.

 

אשר לטענה בדבר אי-חוקתיות התקנה נטען, כי לא כל פגיעה בזכות הגישה לערכאות היא בלתי-חוקתית, ויש לאזנה אל מול ערכים ואינטרסים נוספים. בנדון דידן, התקנה משקפת איזון חוקתי בין זכות הגישה לערכאות של התובע לבין זכות הקניין של הנתבע, קרי – זכותו להיפרע מהתובע בגין הוצאותיו המשפטיות, אם וכאשר נדחתה התביעה. הדברים נכונים ביתר שאת מקום שבו התובע אינו תושב ישראל, שאז על דרך הכלל הקושי להיפרע הימנו רב יותר. תכליתה של התקנה אפוא למנוע מצב דברים שבו נתבע אשר נאלץ לנהל הליך משפטי, על ההוצאות הרבות הכרוכות בכך, זוכה בדין, אך יוצא וידיו על ראשו. המנגנון הקבוע בתקנה מגשים תכלית זו, ועושה כן באופן מידתי, שקול ומאוזן. כך, הטלת ערובה אינה נעשית באופן אוטומטי, אלא מחייבת הגשת בקשת מתאימה מצדו של הנתבע, הדורשת בירור שיפוטי. מרחב שיקול הדעת הנתון לבית המשפט בגדרי בירור זה הוא רחב ביותר, ובידו לפטור את התובע מהפקדת ערובה בהתקיים אחת משלוש חלופות: אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו; אם הראה התובע כי ניתן יהיה להיפרע הימנו אם תידחה תביעתו; או אם ראה בית המשפט לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו. יתר על כן, גם כאשר מורה בית המשפט על הפקדת ערובה אין זה 'סוף פסוק', ובידו של התובע להשיג על ההחלטה לפני בית הדין הארצי לעבודה.

 

אשר לטענה בדבר פגיעה בשוויון טוענת המדינה, כי התקנה מבוססת על הבחנה רלבנטית בין תובעים שהם תושבי ישראל לבין תובעים שאינם תושבי ישראל, שעל דרך הכלל אין להם נכסים בישראל ועשוי להיות קושי לאתרם ולגבות מהם את תשלום ההוצאות. הבחנה זו איננה חידוש של התקנה, והיא נהוגה ומקובלת בפסיקת בתי המשפט האזרחיים ובתי הדין לעבודה.

 

עוד טוענת המדינה, כי בחינת ישום התקנה בפועל מאז נכנסה לתוקפה ביום 2.9.2016, תומכת במסקנה כי חששותיהן של העותרות ל'נעילת דלת' בפני תובעים לגיטימיים אין להם על מה לסמוך. עיון בהחלטות השונות שניתנו עד כה על-ידי בתי הדין לעבודה מלמד, כי התקנה אכן הובילה לעלייה מסויימת במקרים שבהם נעשה שימוש בכלי של הטלת ערובה – כפי שהיה מצופה – אלא ששימוש זה נעשה באופן מדוד, מתון, מידתי וסביר, המעיד על הזהירות הננקטת מצד בתי הדין לעבודה בעשותם שימוש בכלי זה, ועל מרחב שיקול הדעת הנתון להם.

 

בהתייחס לטענה כי נפל פגם בהליך התקנת התקנה בשל העובדה שהתשתית העובדתית לא נבחנה לאשורה טוענת המדינה, כי נתונים עובדתיים שהונחו על שולחנה של שרת המשפטים הצביעו על קיומה של תופעה שבמסגרתה תובעים שאינם תושבי ישראל מנצלים את שיעור האגרה הנמוך בבתי הדין לעבודה על מנת להגיש תביעות סרק, ביודעם כי גם אם תידחה תביעתם ויוטלו עליהם הוצאות משפט, לא ניתן יהיה, מבחינה מעשית, להיפרע מהם. נתונים אלו עסקו בעיקרם במקרים שבהם נאלצו נתבעים לסיים את ההליך בפשרה, מתוך הבנה שתוצאה זו משתלמת עבורם יותר מבחינה כלכלית, מאשר ניהול הליך משפטי. ממילא אין לתמוה על כך שלא הוצגו מקרים רבים שבהם הושתו הוצאות על תובע שתביעתו נדחתה, אך הנתבע לא הצליח להיפרע ממנו. כמו כן מציינת המדינה, כי עניינה של התקנה בשאלת מדיניות, המצויה בגדרי שיקול דעתו הרחב של מחוקק המשנה, ובנסיבות אלו די בתשתית העובדתית שנפרשה לפני שרת המשפטים. מכל מקום, הקושי הכרוך בגביית הוצאות משפט ממי שאינו תושב ישראל, ועל אחת כמה וכמה מתושבי הרשות הפלסטינית, הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה; קושי זה הוכר בפסיקה לאורך השנים, והיה שריר גם מבלעדי התשתית העובדתית הקונקרטית שהונחה לפני שרת המשפטים במסגרת הליך התקנת התקנה. בשולי הדברים התייחסה המדינה לטענה שלפיה נפל פגם בהליך התקנת התקנה, מחמת אי-התייעצות עם גורמים רלבנטיים. אשר לחובת ההתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה נטען, כי זו קוימה כדבעי, כנדרש בחוק. אשר לסוגיית ההתייעצות עם גופים מעוניינים שלא מכוח חוק נטען, כי אף שהתייעצות מעין זו היא ראויה ומבורכת, הרי שאין בהעדרה כדי להצדיק את התערבותו של בית המשפט בתקנה, לא כל שכן את ביטולה.  

 

כשנתיים חלפו מאז נכנסה התקנה לתוקפה והוגשה העתירה שלפנינו. דרך ארוכה עברנו: ארבעה דיונים; שלושה הרכבים שונים; שתי טבלאות עמוסות נתונים אמפיריים מזה ומזה; וצו על-תנאי אחד; עתה יש להכריע. לאחר עיון בטענות הצדדים, אלו שבכתב ואלו שבעל-פה, בא בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

 

כפי שהובהר כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך, לאחר הדיון הראשון בעתירה,"ההתמקדות צריכה להיות לא בשאלת הסמכות, שעל פני הדברים אפשר ליתן לה עיגון, אלא בשאלת הגישה לבית הדין" (החלטת ההרכב מיום 8.5.2017). סעיף 43(ב)(4) לחוק בית הדין לעבודה מסמיך את שרת המשפטים להתקין תקנות בעניין הטלת הוצאות משפט. כפי טענת המדינה, סמכות זו טומנת בחובה, מיניה וביה, גם את הסמכות להתקין תקנות בעניין הטלת ערובה, שתכליתה להבטיח את תשלום הוצאותיו של הנתבע. כידוע, "אין הכרח כי תהא הרשאה מפורשת לכל פעולה של הרשות המינהלית. כדי שהפעולה תוכתר כחוקית, די בכך שפרשנותו התכליתית של החוק תצביע על קיומה של סמכות" (בג"ץ 4790/14 יהדות התורה נ' השר לשירותי דת, פסקה 20 (19.10.2014)). כמו כן, אין בידי לקבל את הטענה לפיה חל בענייננו כלל ההסדרים הראשוניים. התקנה אינה מחדשת דבר באשר לעצם האפשרות להטיל ערובה על תובע; כלי זה משמש תדיר את בתי הדין לעבודה זה מכבר, בהתאם לסמכות הנתונה להם מכוח סעיף 27(א) לחוק (הסעיף עוסק אמנם ברשמים, אך נכון מקל וחומר גם לשופטי בית הדין, כאמור בסעיף 41 לכתב התשובה מטעם המדינה). בדומה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, עניינה של התקנה דנן הוא להסדיר את אופן השימוש בכלי זה בבתי הדין לעבודה; הסדרה זו היא ישומית באופייה, ואינה עניין להסדר ראשוני.

 

מוקד הדיון אפוא בשאלת סבירותה של התקנה. "הלכה היא, כי בית-משפט לא יפסול חקיקת משנה אלא אם כן היא לוקה באי-סבירות. אשר לאופייה ולדרגתה של אי-הסבירות השתמשה הפסיקה במונחים, כגון אי-סבירות משמעותית, אי-סבירות מהותית, אי-סבירות היורדת לשורש העניין, אי-סבירות קיצונית וכיו"ב. בביטויים אלה יש כדי לבטא אי-סבירות חריגה הדרושה על-מנת להביאלפסלותה של תקנה" (בג"ץ 5580/98 סופר נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נד(4) 319, 325 (2000)).הנדון דידן רחוק מלבוא בגדרם של מצבים אלו. אכן, התקנה משנה את ברירת המחדל ביחס להטלת ערובה על תובעים שאינם תושבי ישראל, ובמובן זה – כפי שמודה גם המדינה – טומנת בחובה פגיעה מסוימת בזכות הגישה לערכאות. אלא שפגיעה זו הריהי מידתית וסבירה: ראשית, התקנה אינה חוסמת את דרכם של תובעים שאינם תושבי ישראל מלהגיש את תביעתם מלכתחילה; הטלת ערובה אינה נעשית באופן מוּכְני (אוטומטי), אלא רק לאחר שהנתבע הגיש בקשה מתאימה.שנית, גם לאחר הגשת הבקשה נתון לבית המשפט שיקול דעת רחב, ובידו לפטור תובע מהפקדת ערובה באחד משלושה מצבים: אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו; אם הראה התובע כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם תידחה התביעה; או אם ראה בית הדין לעשות כן 'מטעמים מיוחדים שירשמו'. שלישית, החלטת בית הדין האזורי להורות על הפקדת ערובה איננה סופית, והיא ניתנת להשגה לפני בית הדין הארצי לעבודה.

 

אופן ישומה של התקנה בפועל, מאז נכנסה לתוקף בחודש ספטמבר 2016, תומך אף הוא במסקנה כי אין עילה להתערבות שיפוטית בענייננו. כאמור, במסגרת הדיון בעתירה נתבקשו הצדדים להציג נתונים אמפיריים בדבר השינוי שיצרה התקנה בפועל, תוך השוואה בין התקופה שקדמה לכניסת התקנה לתוקף לבין זו שלאחריה. אין מחלוקת בין הצדדים על כך שהתקנה הובילה לעלייה בשיעור המקרים שבהם תובעים שאינם תושבי ישראל חויבו בהפקדת ערובה. יחד עם זאת, יש מחלוקת בין הצדדים באשר להיקפה של עלייה זו – בעוד העותרות גורסות כי מדובר בעלייה משמעותית, טוענת המדינה כי מדובר בעלייה מתונה בלבד. העלייה בשיעור המקרים שבהם חויבו תובעים בהפקדת ערובה מובנת ואף מתבקשת, שהרי זו היתה המטרה של התקנת התקנה מלכתחילה. אשר לשיעור העלייה, הרי שאף אם היא משמעותית, כטענת העותרות, אין בכך כדי ללמד על כי התקנה איננה מידתית. סוף סוף, המוקד הוא בשאלת שיקול הדעת הנתון לבית הדין בהפעלת סמכותו. כפי טענת המדינה – טענה שגובתה במספר דוגמאות – הניסיון שהצטבר מאז כניסת התקנה לתוקף מלמד כי התקנה אינה פוגעת בעצמאותם של בתי הדין לעבודה, אשר דוחים בקשות להטלת ערובה בנסיבות המצדיקות זאת, תוך שימוש בכלים שמעניקה לשם כך התקנה. אין יסוד אפוא לחשש מפני 'נעילת דלתות' לפני תובעים לגיטימיים; הניסיון בשטח מלמד, כי התקנה מאפשרת לבתי הדין מרחב תמרון להפעיל את סמכותם בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה; לא רק להלכה – אלא גם למעשה.

 

יש לדחות גם את טענת העותרות בדבר פגיעה בלתי-מידתית בזכות לשוויון. ההבחנה בין תובעים שהם תושבי ישראל לבין תובעים שאינם תושבי ישראל לעניין הטלת ערובה, לא זו בלבד שהיא מתחייבת מן השכל הישר, היא מושרשת ומקובלת מזה שנים רבות בפסיקתם של בתי המשפט האזרחיים ובתי הדין לעבודה: "במסגרת המקרים אשר נקבעו בפסיקה להטלת חיוב להפקדת ערובה, מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו" (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים, פסקה 5 (30.5.2004)). שוֹנוּת זו בין תושבי ישראל לבין תושבי חוץ רלבנטית מאד לעניין הטלת ערובה. ההבחנה בהקשר זה סבירה אפוא, לבטח כאשר נתון לבית הדין מרחב שיקול דעת לפעול כחכמתו בהתאם לנסיבות העניין שלפניו, כאמור.    

 

לטענת העותרות, המדינה לא הצביעה על נתונים אמפיריים המלמדים על תופעה של הגשת 'תביעות סרק' בבתי הדין לעבודה על-ידי תובעים שאינם תושבי ישראל; ממילא לא היתה לשיטתן הצדקה להתקנת התקנה מלכתחילה, ולפגיעה הנגרמת בעטייה. לטענת העותרות, הורתה ולידתה של התקנה בשיקולים זרים, פוליטיים, על רקע טענות שהשמיעו לפני שרת המשפטים "מעסיקים ספציפיים מאוד, בענף ספציפי וממגזר ממוקד ומצומצם" (סעיף 16 לעיקרי הטיעון מטעם העותרות). בהתאם לקביעותיו של בית המשפט בעניין קוונטינסקי, העדר תשתית עובדתית ראויה ומבוססת, בשים לב לפגיעתה של התקנה בזכויות חוקתיות, מחייב את ביטולה.

 

הנדון אינו דומה לראיה. בעניין קוונטינסקי נאמר כי תשתית עובדתית שצורפה להצעת חוק עשויה לשמש אינדיקציה – אחת מני רבות – להגשמת 'עקרון ההשתתפות' של חברי הכנסת בהליך החקיקה (שם, פסקה 80). לא נאמר שם כי העדר תשתית עובדתית מצדיק ביטולו של דבר חקיקה. יתרה מזאת, גבי דידי, ספק רב אם היה צורך להתחקות אחר התשתית העובדתית שהובילה להתקנת התקנה. לאחר שבאה התקנה לאוויר העולם, המוקד הוא בשאלת סבירותה. משנמצאה התקנה סבירה ומידתית, כבנדון דידן, שוב אינני רואה מקום להרהר אחר הנתונים העובדתיים שברקע להתקנתה. על כל פנים, בנסיבות העניין, די בתשתית העובדתית שהונחה על שולחנה של שרת המשפטים. כך לנוכח הקושי האינהרנטי להצביע על 'תביעות סרק', אשר מסתיימות בדרך כלל, משיקולי עלות-תועלת, בפשרה; כך לנוכח מרחב שיקול הדעת המוענק לבית הדין בגדרי התקנה, אשר נדרש לבחון למעשה את התשתית העובדתית בכל מקרה לגופו; כך לנוכח העובדה שההבחנה בין תובעים שהם תושבי ישראל לבין תובעים שאינם תושבי ישראל לעניין הטלת ערובה, מושרשת ומקובלת בפסיקה זה מכבר.

 

לבסוף, אין לקבל את הטענה שלפיה נפל פגם בהליך התקנת התקנה מחמת אי-התייעצות עם גורמים רלבנטיים. התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה נתקיימה, כנדרש בחוק. התייעצות עם גופים רלבנטיים נוספים הריהי, ככלל, 'ראויה ומבורכת', כפי שטענה גם המדינה, אולם אין בהעדרה משום פגם בהליך התקנת התקנה.

 

על יסוד האמור, הוחלט לדחות את העתירה, ולבטל את הצו על-תנאי שניתן ביום 3.1.2018.

 

העותרות תישאנה בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪.  

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

הליכי פשיטת הרגל בוטלו ובית המשפט העליון
20/09/2018 07:25
עו"ד נועם קוריס
נועם קוריס, פשיטת רגל, בית משפט, העליון

הליכי פשיטת הרגל בוטלו ובית המשפט העליון לא אישר לעכב את הליכי ההוצאה לפועל

בית המשפט העליון דחה בקשה שהוגשה עבור חייב באמצעות עו"ד יואל נעים, לאחר שבוטלו הליכי פשיטת הרגל בבית המשפט המחוזי.


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט


בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטים כנגד המבקש עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ע' כהן) בפש"ר 5535/09 מיום 27.2.2018, במסגרתו בוטלו הליכי פשיטת הרגל נגד המבקש.

 

תחילתו של ההליך בבית המשפט המחוזי בשנת 2009, בבקשת נושה להכריז על המבקש פושט רגל. מתגובת הכונס הרשמי לבקשה עולה כי נגד המבקש ניתן צו כינוס ובשלב מאוחר יותר הוא הוכרז פושט רגל. ביום 27.2.2018 התקיים דיון בעניינו של המבקש בבית המשפט המחוזי בין היתר גם בנוגע לבקשתו לקבלת הפטר. בתום הדיון החל בית המשפט לתת את החלטתו באולם בית המשפט בנוכחות הצדדים, במסגרתה ציין כי המבקש לא קיים את חיוביו במהלך ניהול ההליך, יצר חוב פיגורים, ולא הגיש דוחות כספיים. בהמשך ההחלטה קבע בית המשפט המחוזי כי על מנת שהמבקש יהא זכאי להפטר עליו לסלק את מחדליו ולהגיש מתווה לסילוק חוב הפיגורים. עוד נקבע כי בינתיים ישלם המבקש תשלום חודשי בסך 1,000 ש"ח. תוך כדי מתן ההחלטה, ולאחר שבא כוח המבקש שמע את ההחלטה, ביקש הוא לבטל את ההליך, אלא אם ייקבע תשלום חודשי שלא יעלה על 350 ש"ח. הצדדים האחרים התנגדו להפחתת התשלום החודשי והסכימו לביטול ההליך. בהמשך לכך, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר קיבל את בקשת המבקש, הורה על ביטול ההליך נגדו לרבות ביטול עיכוב צו הכינוס ועיכוב ההליכים.

 

על פסק דין זה הגיש המבקש כאמור ערעור, ולצידו בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל כנגדו.

 

המבקש טען כי בעקבות מתן פסק הדין החלו נושיו לנקוט נגדו בהליכי הוצאה לפועל. לטענתו, לאור נסיבותיו האישיות ובהן גילו המבוגר, מצבו הכלכלי ומצבו הבריאותי, יש להורות על עיכוב ההליכים שננקטו נגדו בהוצאה לפועל עד להכרעה בערעורו.

 

הנאמנת טוענת כי דין הבקשה להידחות מאחר והמבקש לא טען וממילא לא הוכיח כי סיכויי הערעור ומאזן הנוחות נוטים לטובתו. עוד טוענת הנאמנת כי סיכויי הערעור קלושים, בשים לב לכך שמדובר בפסק דין שניתן בהסכמת הצדדים וכן לאור התנהגותו של המבקש לאורך כל ההליך ולחוסר תום ליבו.

 

הכונס הרשמי מתנגד אף הוא לבקשה מנימוקים דומים.

 

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה ובתגובות לה הגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

 

למעשה, בקשתו של המבקש לעיכוב הליכי הוצאה לפועל היא במהותה בקשה למתן סעד זמני בערעור ולא בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין (ע"א 1738/10 קרויטורו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 2 (18.3.2010)). בבקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על המבקש להוכיח קיומם של שני תנאים במצטבר - כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (ע"א 6173/14 לוי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 8 (28.10.2014); ע"א 3552/15 סמיח נ' לביא, פסקה 3 (26.8.2015)). בענייננו, המבקש לא עמד על תנאים אלה בבקשתו ולא הוכיח קיומם. אשר לסיכויי הערעור, ומבלי לטעת מסמרות, סבורני כי אלו אינם גבוהים, ולו מן הטעם שפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן בהסכמת הצדדים על יסוד בקשת המבקש עצמו לביטול ההליכים כנגדו, וכידוע, על מי שמבקש מערכאת הערעור להתערב בפסק דין שניתן בהסכמה מוטל נטל כבד, וההתערבות תיעשה ככלל אך במקרים נדירים (ע"א 8902/15הררי נ' רייס, פסקאות ט-י (3.7.2016)). אשר למאזן הנוחות, גם הוא אינו נוטה לטובת המבקש, שכן כבר נפסק כי אין בקיומם של הליכי הוצאה לפועל, כשלעצמם, ליצור מצב אשר אינו הפיך (ע"א 2053/16 דן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 3 (21.3.2016); ע"א 5444/16 גהאד נ' הכונס הרשמי, פסקה 4 (23.8.2016)), ובין היתר בהיות ההליכים מכוונים כנגד חוב כספי אשר ככלל הנטייה תהא שלא לעכבו אלא במקרים מיוחדים (ראו והשוו ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון, פסקה 4 (26.11.2009); ע"א 9167/17 בן דוד נ' קליפר, פסקה 5 (28.12.2017)).

 

בנוסף לכל האמור, ואולי החשוב מכל, המקום הטבעי להגשת בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל הוא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל עצמם, גם שם עומדים למבקש הסעדים הרלוונטיים לבקשה (ע"א 8970/14 אמארה נ' וייס, פסקה 7 (20.5.2015)).

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס – יצאת לנופש ? אולי תהיה זכאי
20/09/2018 07:17
עו"ד נועם קוריס
עוד נועם קוריס יצאת לנופש אולי תהיה

עו"ד נועם קוריס – יצאת לנופש ? אולי תהיה זכאי להחזר

בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד ישראייר מתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת עידית ברקוביץ, בת.צ. 2058-12-17), שם במסגרת תשובה שהגישה ישראייר לניהול תביעה ייצוגית נגדה בגין הטעיית צרכנים, הודתה ישראייר לכאורה ששלחה 218 ישראלים לחופשה במלון אחר מזה שפורסם בדילים באתר גרופון במשך לפחות שישה חודשים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

לפי כתב התביעה שהוגש על ידי עוה"ד נועם קוריס ואלכס כהן, פורסמה חבילות נופש של ישראייר באתר גרופון כאשר בפרסום הובטחה לישראלים שהות במלון המומלץ הולידי אין בלגרד, בעוד בפועל נשלחו רוכשי חבילות הנופש על ידי צוות ישראייר והספק המקומי ישירות למלון אחר בעל שם דומה, מלון הולידי אין אקספרס.

לפי כתב התביעה גם, מפרסם המלון הולידי אין אקספרס את עצמו כמלון בעל 3 כוכבי דירוג, למשל בעמוד הגוגל העסקי של המלון, בעוד ישראייר שיווקה את המלון לישראלים כמלון בעל 4 כוכבי דירוג.

בבקשה לניהול תביעה ייצוגית נטען בין היתר, הוסבר בין היתר שמחירו של לילה במלון הולידי אין ברכישה ישירה מהמלון עמד באותה העת על הסך של 9,621 דינר סרבי ואילו מחיר ללילה במלון הולידי אין אקספרס עמד באותה העת רק על הסך של 8,077 דינר סרבי, הפרש לרעת הצרכנים של כ- 20 אחוזים.

 

בתשובת ישראייר שהוגשה לאחרונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עו"הד חיים פיצ'ון ורותם צוק, היא מודה בתשובתה בין היתר שפרסמה גם בזמנים הרלבנטיים לתביעה שמדובר במלון 4 כוכבים ולא במלון 3 כוכבים כפי שפרסם המלון עצמו במועדים הרלבנטיים, ישראייר גם מודה בתשובתה לפחות במשתמע שהקבוצה שהמבקש ייצג בתביעה הייצוגית אכן תהא זכאית לפיצוי בגין הסתרת המידע בדבר עובדת היות הנופש במרכזו של אתר שיפוצים.

למי שלא יודע,  דירוג כוכבים לבית מלון ניתן לפי HOTREC  שאומץ בישראל גם בתקנות שירותי תיירות (בתי מלון), תשע"ג-2013 אך עובדה זו לא הפריעה לישראייר לנסות להסתתר באמצעות חשבונית מאוחרת של ספק מקומי בבלגרד (אפילו לא של המלון עצמו) בדבר דירוג הכוכבים של המלון.

בתשובתה של ישראייר עוד ניתן למצוא הודאה לכך שהפרסום המטעה כלל שם של מלון אחר מפואר יותר ויקר יותר בעשרות אחוזים (הולידי אין בלגרד), על פני המלון הפחות מפואר, ומשכך לכל הדעות ובצורה אובייקטיביות עלוב יותר (הולידי אין אקספרס בלגרד). מתשובת ישראייר גם עולה שזו לא עשתה דבר בכדי למנוע את ההטעיה בפרסום בגרופון והשמטת המילה אקספרס המעידה על מחלקת הלאו קוסט מתוך רשת הולידי אין העולמית, ואף נראה שמלבד העדר הפיקוח בוא היא מחוייבת על הפרסומים בשמה באתר גרופון, עולה מנספחי ישראייר, שזו אף הטעתה לכאורה את עובדי גרופון לאור המידע הכוזב לזמנים הרלבנטיים, בדבר מספר כוכבי הדירוג של המלון.

מתשובת ישראייר עוד עולה, שבמקום לקדם מייד את הסדר הפשרה שיכלול פיצוי מתאים לישראלים שנשלחו למלון הלא נכון, נראה שישראייר בחרה בתשובתה את טענת העדר יריבות כטענתה המרכזית, תוך שברור שבין הצרכנים לבין ישראייר יש יריבות וממילא שניסיון ישראייר לברוח לכאורה מאחריותה ולגרור גם המלון ואת גרופון להליך עולה כדי המגוחך, כאשר ברור שהמלון עצמו אכן פרסם לגבי עצמו שמדובר במלון בעל שלושה כוכבי דירוג בלבד, ואילו בעניין גרופון ברור שאחריותה של ישראייר הייתה שלא להטעות את עובדי גרופון בדבר דירוג המלון והשיפוצים כפי שעשתה, וממילא היה באחריותה לוודא שעובדי גרופון שפרסמו עבורה את הנופש, ישתמשו בשם המלון הנכון הולידי אין אקספרס ולא כפי שבפועל פורסם הולידי אין בלבד.

 

במסגרת התביעה הייצוגית, מבקש התובע לדון לטובת כלל הישראלים שהוטעו לכאורה בין היתר בשאלה האם במועדים הרלבנטיים לתביעה מלון הולידי אין אקספרס בלגרד היה בעל 3 כוכבי דירוג כפי שטוען המלון עצמו לזמנים הרלבנטיים לתביעה או בעל 4 כוכבי דירוג כפי שהמשיבה פרסמה, כמו עוד שאלות נוספות שממתינות להכרעה, לטובת הצרכנים.

 

לטענת התובע בהליך, ברור מקריאת כתב התביעה, מהבקשה ומתשובת ישראייר יחדיו, שישראייר הטעתה את עובדי גרופון שהעלו לאתר גרופון את פרסומי המשיבה בכך שטענה בפניהם שמדובר במלון הולידי אין 4 כוכבים בבלגרד ולא ציינה בפניהם שהמלון נמצא במרכז עבודות ושיפוצים. ישראייר גם התרשלה במחדליה לטענת התובע הייצוגי ולא וידאה שעובדי גרופון מפרסמים עבורה את שם המלון הנכון, וזאת כנראה לאור שלאחר שהטעתה אותם לחשוב שמדובר במלון 4 כוכבים בבלגרד, הם פרסמו את מלון הולידי אין בבלגרד שהנו מלון 4 כוכבים וזאת במקום את מלון הולידי אין אקספרס, שהנו מלון של 3 כוכבים בלבד.

 

בתשובת ישראייר ניתן אפילו למצוא את דעתה שלה לכאורה, על שתי השאלות שמבקש התובע לדון בהן, ונדמה מתוך הערפול של תשובת ישראייר, שגם לדעתה השיפוץ במלון צריך להביא לפיצוי לפחות חלקי של הצרכנים ואילו על השאלה האם הפרסום כאילו המלון הנו מלון 4 כוכבים למרות שבפועל הוא שלושה- עונה ישראייר כאילו לא די בדירוג הרשמי המופיע בדף גוגל מיי ביזנס של המלון עצמו.

התקיימות התנאים לאישור תביעה ייצוגית

לטענת המבקש, עולה שהמבקש הציג בבקשתו לניהול תביעה ייצוגית ובכתב התביעה שצירף תשתית מספקת לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, כך שמוצדק בנסיבות העניין להורות למשיבה להגיש כתב הגנה בתיק.

 

לטענת המבקש גם, ניכר כבר בשלב בו מצויה התביעה הייצוגית, שהקבוצה שהוגדרה בבקשת המבקש והשאלות בעובדה ובמשפט שהוצגו בבקשת המבקש, אכן זהות לכל חברי הקבוצה ואכן אישור ניהול התביעה כייצוגית על ידי המבקש, יקימו אפשרות סבירה שהשאלות האמורות יוכרעו לטובת קבוצת הצרכנים.

 

בהתאם לאמור לעיל, טוען המבקש בפני בית המשפט, שמוטב לאשר את ניהול התביעה כתביעה ייצוגית, להורות למשיבה להגיש כתב הגנה בתיק, ולאפשר לצדדים להוכיח את טענותיהם, האם בזמנים הרלבנטיים לתובענה היה המלון בעל 4 כוכבים כפי שפרסמה המשיבה או 3 כוכבים כפי שפרסם המלון עצמו, האם חברי הקבוצה היו זכאים לדעת שהנופש שלהם יתבצע במרכזו של אתר עבודות ושיפוצים או לאו, ומה גובה הפיצוי המגיע לכל צרכן בעניין זה, כמו גם האם בעובדה שבפרסומים נכלל שם של מלון אחר מזה שסופק בפועל, הולידי אין בלגרד במקום הולידי אין אקספרס בלגרד- על כל המשתמע מכך, הינו פרט מהותי בעסקה, לגביו צרכן סביר היה יכול להיות מוטעה וכפי השאלות בנושא שהועלו בבקשת המבקש לניהול התביעה כייצוגית.

 

אם גם אתה רכשת את חבילת הנופש המדוברת או שרכשת חבילת נופש אחרת ולדעתך הוטעית, הנך מוזמן לספר לנו על כך במייל

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית...
18/09/2018 10:47
עו"ד נועם קוריס
עיתונאי, פלסטיני, תושב, הגדה המערבית

עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, משך את העתירה שהגיש לבית המשפט העליון נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית.


ביום 22.2.2018 הגיש העותר 1, עיתונאי פלסטיני תושב הגדה המערבית, עתירה נגד המשיב בעקבות הטלת איסור על יציאתו לחו"ל בשל מניעה ביטחונית. במסגרת עתירתו, הלין העותר 1 על היעדר מענה מטעם המשיב להשגה שהגיש בעניין, וזאת על אף פניותיו הנשנות בנושא. לשיטתו, מדובר בחריגה "בוטה" מהמועדים שנקבעו בנהלי המשיב בנוגע למענה על השגות כגון זו של העותר 1.

 

ביום 12.3.2018 הגיש העותר 1 את הבקשה דנן, ובה מבקש מבית משפט זה להורות על מחיקת עתירתו, החזר אגרת בית המשפט ופסיקת הוצאות.

 

לפי הבקשה, ביום 7.3.2018 מסר המשיב לעותר 1 כי הוא עומד על התנגדותו ליציאת האחרון לחו"ל.

 

העתירה הוגשה בעקבות הטלת איסור על יציאתו לחו"ל בשל מניעה ביטחונית.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט


בעקבות קבלת המענה מטעם המשיב, ביקש העותר 1 למחוק את עתירתו, כאמור, בין היתר, בשל "הקושי העצום והמוכר שבניהול דיון במעמד צד אחד כשהחומר חסוי מפניו ומפני באי כוחו", כלשונו.

 

בהתייחס לפסיקת ההוצאות, טען העותר 1 כי הגשת העתירה היא זו שהובילה לקבלת הסעד המבוקש, היינו קבלת מענה להשגתו, וזאת לאחר השתהות המשיב במשך למעלה מארבעה חודשים. בתוך כך, הדגיש העותר 1 את החשיבות הרבה במתן מענה מהיר לפניות בדבר איסור יציאה לחו"ל, הנוגעות לזכויות אדם.

 

לנוכח בקשת העותר 1, הורה בית המשפט על מחיקת העתירה. לעומת זאת, באשר לבקשתו לפסיקת הוצאות, בית המשפט העליון הגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

 

בעת פסיקת הוצאות במקרה בו העותר החליט לחזור בו מעתירתו, יתחשב בית המשפט בארבעה שיקולים עיקריים, והם: קיומו של צידוק בהגשת העתירה; מיצוי הליכים טרם הגשת העתירה; היעדר שיהוי בהגשת העתירה; הגשת העתירה גרמה למשיבים להעניק לעותרים את הסעד המבוקש (בג"ץ 842/93 סלימאן אל נסארה נ' שר הבינוי והשיכון ואח', מח(4) 217 (25.5.1994)).

 

במקרה דנן התעורר ספק בדבר הצידוק להגשת העתירה, וזאת לנוכח הותרת איסור יציאת העותר 1 לחו"ל על כנו, ואי עמידתו על הסעד העיקרי בגינו הוגשה העתירה, שנועדה להוביל לשינוי עמדת המשיב בנושא. משכך, לא נפסקו הוצאות.

 

לצד זאת, בית המשפט העליון מצא לשוב ולהדגיש את החשיבות הרבה במתן מענה מהיר לפניות מסוג זה, תוך עמידה בנהלי המשיב שנקבעו בעניין, לנוכח השפעתן על זכויות אדם.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בית המשפט העליון נתן צו על תנאי המורה לשר...
17/09/2018 07:43
עו"ד נועם קוריס
נועם קוריס, שר האוצר, בגצ, מלצר, פוגלמן

ביתהמשפט העליון נתן צו על תנאי המורה לשר האוצר ולשר הפנים להסביר מדוע לא יקבעו תקנות בקשר לחוק חובת המכרזים


במסגרת בג"ץ  8438/16 שנדון בפני כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר, כבוד השופט ע' פוגלמן וכבוד השופטת י' וילנר הורה השבוע (23.4.18) בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ,כי על שר הפנים ושר האוצר להסביר מדוע לא יקבעו תקנות לעניין מכרזים של תאגידים מקומיים, בהתאם לחוק חובת המכרזים(תיקון מס' 14), התשס"ג-2002


ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט


במסגרת העתירה שהוגשה על ידי אמון הציבור שהנה חברה לתועלת הציבור נקבע על ידי בג"צ בין היתר, כי על יסוד העתירה שהובאה בפניו והתגובות לה, ועל יסוד ההודעה המעדכנת מטעם המשיבים 2-1מתאריך 07.03.2018 והתגובות לה שנמסרו מטעם הצדדים לאחר הדיון שהתקיים בעתירה – ניתן צו-על-תנאי המורה למשיב 1 להתייצב וליתן טעם מדוע לא יתקין תקנות בהתייעצות עם המשיב 2 לפי הוראות סעיף 4 לחוק חובת המכרזים (תיקון מס' 14),התשס"ג-2002(להלן – החוק), בעניין חובת מכרזים של תאגידים מקומיים, כמשמעם בחוק.

 

משמעותו של הצו על תנאי שניתן על ידי בית המשפט העליון בנושא, הנה שהעתירה הראתה לכאורה סיבה מוצדקת לדיון בה, כאשר כעת יאלצו השרים לנמק ולהסביר מדוע לא ייתקנו את התקנות המבוקשות, או שיאלצו להתקין תקנות אלו בלוח זמנים שייקבע.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

מי יכשיר את פקחי התנועה ?
15/09/2018 16:07
עו"ד נועם קוריס
מי יכשיר את פקחי התנועה

מי יכשיר את פקחי התנועה ?

בית המשפט העליון דחה עתירה לעצור את קורסי ההכשרה לפקחי התנועה למרות הטענות על הבעייתיות במכרז

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בבקשת רשות ערעור על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 17.7.2018 ומיום 1.8.2018 (עת"ם 14022-07-18, סגנית הנשיאו' מרוז). בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגישה המבקשת למתן צו ביניים.

 

ביום 5.7.2018 הגישה המבקשת, חברה שעוסקת בתחום של "שירותי אבטחת כבישים", עתירה מינהלית המכוונת להפסקת ההתקשרות בין המשיבה 1, המועצה המקומית קריית עקרון (להלן: המועצה) לבין המשיבה 2, חברת הנתיב הנדסת תנועה בע"מ (להלן: חברת הנתיב) בעניין קורס פקחי תנועה. בד בבד המבקשת הגישה בקשה למתן צו ביניים לפיו יופסק הקורס עד להכרעה בעתירה.

 

על פי הנטען בעתירה, בהתאם להסכם שהושג בין המועצה לחברת הנתיב מקיימת האחרונה קורס להכשרת פקחי תנועה מוסמכים במתנ"ס בשטח המועצה, כאשר תושבי המועצה המשתתפים בקורס לא משלמים בעבור ההכשרה ואף חלק מבוגרי הקורס מיועדים להעסקה על ידי המועצה. כמו כן, חברת הנתיב לא משלמת למועצה עבור השימוש בכיתת הלימוד במתנ"ס. המבקשת טענה כי היה על המועצה לפרסם מכרז בנושא בטרם התקשרה עם חברת הנתיב, וכי מכל מקום המועצה אינה יכולה להסכים על הסמכה של פקחי תנועה, עניין שהסמכות בו מוקנית באופן בלעדי למשטרת ישראל.

 

המועצה הגישה תגובה לבקשה למתן צו ביניים, ובה טענה, בין היתר, כי העתירה והבקשה לוקות בשיהוי וכן כי המבקשת אינה נקיית כפיים שכן היא עצמה מנהלת קורס דומה ומתקשרת לגביו בהסכמים עם רשויות מקומיות אחרות, גם כן שלא במסגרת מכרז. בעקבות זאת המבקשת הגישה בקשה להגיב לתגובה. ביום 17.7.2018 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה והורה למבקשת להגיש תגובה עד ליום 19.7.2018.

 

בטרם התקבלה תגובת המבקשת, גם כן ביום 17.7.2018, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה למתן צו ביניים על הסף. בית המשפט המחוזי קבע כי העתירה והבקשה לוקות בשיהוי, מאחר שהמועצה פרסמה את כוונתה לקיים את הקורס באמצעות חברת הנתיב כבר בחודש מרץ 2018, וכן כי הקורס כבר החל. עוד נקבע כי הפסקתו או ביטולו של הקורס יפגעו בתלמידים שאותם המבקשת לא צירפה כמשיבים לעתירה. מעבר לכך, ולגוף הדברים, ציין בית המשפט המחוזי כי המועצה הצהירה שהעסקת פקחי תנועה כפופה באופן מוחלט למתן הסמכה מטעם המשטרה, כי עובר למועד פתיחת הקורס היא קיבלה התחייבות חד משמעית מצד חברת הנתיב לפיה הקורס עומד בדרישות המשטרה, וכי ממילא לא ייחתם כל מסמך בזיקה לקורס או להסמכתם של התלמידים ללא אישור מטעם המשטרה. בית המשפט המחוזי ציין כי הצהרה זו שומטת את הקרקע מתחת לטענות המבקשת, וכי בהקשר לכך נפל פגם גם באי-צירופה של משטרת ישראל כמשיבה לעתירה. לבסוף, ובכל הנוגע לשאלה של חובת המכרז, ציין בית המשפט המחוזי כי המקרה דנן מצוי "בתחום האפור", בהתחשב בכך שהשירות שהעמידה חברת הנתיב למועצה הוא ללא תמורה ואין מידע על הטבה עקיפה ממנה נהנית חברת הנתיב, למעט העמדתה של כיתת לימוד לרשותה. מכל מקום, ציין בית המשפט המחוזי כי בהתאם להצהרת המבקשת עלותו של קורס מסוג זה עומדת על סך של כ-20,000 שקלים, כך שלפי סעיף 3(3) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987 דומה כי קיים לגביו פטור מעריכת מכרז פומבי.

 

ביום 1.8.2018 המבקשת הגישה בקשה נוספת, ובה טענה כי מאחר שניתנה לה האפשרות להגיב לתגובת המועצה, לא היה מקום להכריע בבקשה למתן צו ביניים בטרם קבלת התגובה האמורה. במסגרת בקשה זו הוסיפה המבקשת ופירטה את טענותיה בעניין תגובת המועצה.

 

בו ביום ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי, ובה נקבע כי אין מקום לשנות מההחלטה הקודמת שניתנה. בית המשפט המחוזי עמד על כך שנתונה לו הסמכות להכריע בבקשה לסעד זמני גם בלא תשובה. כן צוין כי "נימוקי ההחלטה אינם נסמכים אלא על עובדות שנטענו על ידי העותרת".

 

בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון נסבה על שתי החלטותיו האמורות של בית המשפט המחוזי. המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי נפל שיהוי בהגשת העתירה והבקשה לצו ביניים, שכן בפרסום מטעם המועצה בחודש מרץ 2018 לא צוין מועד פתיחתו של הקורס. כמו כן, לטענת המבקשת הקורס מצוי בשלב התחלתי, כאשר בחודש יולי נערך רק מפגש היכרות למשתתפים בו, ותו לא. בנוסף, המבקשת חוזרת על טענותיה בעניין הקושי במישור הסמכת הפקחים והצורך לעמוד בתנאים של משטרת ישראל, בהדגישה כי ההצהרות שמסרה המועצה בהקשר זה אינן מספקות. כמו כן, המבקשת חוזרת על טענותיה בכל הנוגע לתחולתה של חובת מכרז בנסיבות העניין. לבסוף, המבקשת מלינה על כך שהחלטתו של בית המשפט המחוזי ניתנה עוד בטרם התקבלה תגובתם לתגובת המועצה, חרף העובדה שניתנה לה הרשות להגיב באותו היום ממש.

 

לאחר שבית המשפט העליון שקל את הדברים הוא סבר כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, התערבות של ערכאת הערעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית הנוגעות לסעדים זמניים תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו: בר"ם 3900/17 דאמו הנדסה אזרחית בע"מ נ' מועצה מקומית שיבלי אום אל ג'נם, פסקה 12 (16.5.2017)). איני סבורה כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים המצדיקים התערבות בשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי.

 

אכן, במקרה זה נושא השיהוי הוא בעל משקל משמעותי בכל הנוגע לשיקולי מאזן הנוחות, בהתחשב בכך שהקורס כבר החל. מן העבר השני, דומה כי החשש לפגיעה באינטרס הציבורי אינו משמעותי בכל הנוגע לאופן הסמכתם של פקחי תנועה, בשים לב להבהרה של המועצה באשר לכך שהיא עצמה אינה מבצעת פעולת הסמכה כלשהי, אלא משטרת ישראל, וכי הקורס מכוון להכשרה בלבד. הדברים אמורים אף מבלי להתייחס לטעמים אחרים שצוינו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, ובכלל זה אי צירוף משיבים כנדרש.

 

בנסיבות אלה, אף אין צורך לקבוע מסמרות בעניין סיכויי הערעור. אלה בהכרח "נתונים בספק" כפי שקבע בית המשפט המחוזי, בשים לב לחשיבות העקרונית הנודעת להקפדה על חובת מכרז, כמו גם על החובה הלא סטטוטורית לקיים שוויון הזדמנויות. 

 

לבסוף, בדבר טענות המבקשת כנגד המועד שבו התקבלה ההחלטה מצדיקות את ביטולה. אמנם, יש להצטער כי ההחלטה ניתנה במקביל להחלטה המתירה למבקשת זכות תגובה. אולם, כפי שציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 1.8.2018 – הוא לא היה מחויב בקבלת תגובת המבקשת טרם הכרעה בבקשה למתן צו ביניים. מכל מקום, טענותיה של המבקשת שאותן ביקשה להציג בפני בית המשפט המחוזי נכללו לבסוף הן בבקשה שהוגשה ביום 1.8.2018 והן בבקשה שבפני העליון, ובית המשפט העליון לא ראה שיש בהן כדי לשנות מהמסקנה האמורה.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

דונלד טרמפ, ביבי נתניהו, איראן ופיגוע
08/09/2018 20:13
עו"ד נועם קוריס
פיגוע, דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, אירן

עו"ד נועם קוריס- פיגוע רב נפגעים

סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, ארגון טרור רצחני, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים ותמונות קשות.


אם או בלי קשר ישיר, נטען או מוכח לאיראן, אם או בלי אמירות מלחמתיות מטהרן שצוטטו מפיו של רוחאני או חמינאי, מסתבר שסיקור באינטרנט או באמצעי התקשורת, של פיגוע טרור מחריד ובלתי צפוי מושך את התעניינות הגולשים ומזנק מהר למדי לראש טבלת תוצאות החיפוש באינטרנט של אותו סיקור בזמן אמת, ואף נותר שם בדרך כלל בראש טבלת החיפושים במילים הרלבנטיות , גם לאחר שעובר זמן.

 

זה לא משנה אם תשודר תמונה של הציוץ מהטוויטר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהתייחס לפיגוע הטרור המתועב או אולי סרטון של ראש הממשלה בישראל בנימין נתניהו בקשר לאותו אירוע נורא.

 

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:


עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט


תוצאות שליליות בגוגל, תיאורים של אירועים קשים, ימשכו בדרך כלל יותר תשומת לב ותנועה מתוצאות חיוביות או ניטרליות ואומנם רבים מהמומחים לניקוי תוצאות בגוגל מעדיפים להמליץ על אסטרטגיית דחיקת תוצאות שליליות על פני פעולות שמטרתן להסיר תוצאות שליליות מגוגל לחלוטין, למרות שלעיתים זה דבר אפשרי.


אומנם בית המשפט בישראל קבע השנה שבהתייחס למנוע החיפוש גוגל, הרי ש"מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

 

אבל מה לעשות שבמציאות, רובנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של אנשים מסוימים הנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה או יחסים אישיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.

י’ למשל, הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל, כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

 

בעניין דומה, מישהי אחרת שאיזה פלוני כתב נגדה בבלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים ועל ידי רכלנות, ירידה נמוך ושימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.

זמן קצר אחרי ש הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.

השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

 

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

נועם קוריס - גוגל פלוס
30/09/2014 12:26
עו"ד נועם קוריס
נועם קוריס, גוגל פלוס, google
 
1
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס הארנונה ירדה מהגב... 22/09/2014 22:00 נועם קוריס ארנונה, נועם קוריס ושאים נועם קוריס (49) נ. קוריס (45) עוד נועם קוריס (20) איקיוטק (12) קוריס (11) איקיוטק בעמ (9) עורך דין נועם קוריס (8) בלו...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס הארנונה ירדה מהגב... 22/09/2014 22:00 נועם קוריס ארנונה, נועם קוריס ושאים נועם קוריס (49) נ. קוריס (45) עוד נועם קוריס (20) איקיוטק (12) קוריס (11) איקיוטק בעמ (9) עורך דין נועם קוריס (8) בלו...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס הארנונה ירדה מהגב... 22/09/2014 22:00 נועם קוריס ארנונה, נועם קוריס ושאים נועם קוריס (49) נ. קוריס (45) עוד נועם קוריס (20) איקיוטק (12) קוריס (11) איקיוטק בעמ (9) עורך דין נועם קוריס (8) בלו...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
עורך דין נועם קוריס - שכר מצווה 05/05/2014 21:15 עו"ד נועם קוריס עורך דין נועם קוריס, קוריס ושות תגיות נועם קוריס נ. קוריס עו"ד נועם קוריס יהונתן קלינגר חופש הביטוי נ. קוריס ושות' נועם קוריס עורכי דין נ.קוריס נועם קורי...
1
Add a comment...
 
עורך דין נועם קוריס - שכר מצווה 05/05/2014 21:15 עו"ד נועם קוריס עורך דין נועם קוריס, קוריס ושות תגיות נועם קוריס נ. קוריס עו"ד נועם קוריס יהונתן קלינגר חופש הביטוי נ. קוריס ושות' נועם קוריס עורכי דין נ.קוריס נועם קורי...
1
Add a comment...
 
עורך דין נועם קוריס - שכר מצווה 05/05/2014 21:15 עו"ד נועם קוריס עורך דין נועם קוריס, קוריס ושות תגיות נועם קוריס נ. קוריס עו"ד נועם קוריס יהונתן קלינגר חופש הביטוי נ. קוריס ושות' נועם קוריס עורכי דין נ.קוריס נועם קורי...
1
Add a comment...
 
פוסטים בנושא עוד נועם קוריס נועם קוריס - מגע משלים 29/09/2014 13:16 עו"ד נועם קוריס נועם קוריס, עוד נועם קוריס, קוריס נושאים נועם קוריס (52) נ. קוריס (48) עוד נועם קוריס (22) איקיוטק (13) קוריס (11) איקיוטק בעמ (10)...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס עו"ד נועם קוריס - כן לזקן לקידום זכויות זקנים. 29/09/2014 13:20 עו"ד נועם קוריס נועם קוריס, כן לזקן, זכויות זקנים נושאים נועם קוריס (52) נ. קוריס (48) עוד נועם קוריס (22) איקיוטק (13) קוריס (...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס עו"ד נועם קוריס - כן לזקן לקידום זכויות זקנים. 29/09/2014 13:20 עו"ד נועם קוריס נועם קוריס, כן לזקן, זכויות זקנים נושאים נועם קוריס (52) נ. קוריס (48) עוד נועם קוריס (22) איקיוטק (13) קוריס (...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...

נועם קוריס

Shared publicly  -  Sep 28, 2014
 
עורכי דין: מירב קריסטל - "כתבה מוטה ולא הוגנת" - פסק הדין של בית ... izrael-law.blogspot.com/2014/09/blog-post_23.html Translate this page 5 days ago - מר מאור אלעד הגיש תלונה למועצת העיתונות נגד האתר YNET ונגד העית...
1
Add a comment...

נועם קוריס

Shared publicly  -  Sep 24, 2014
 
תלונת מאור אלעד נ' YNET ומירב קריסטל בית הדין לערעורים השאיר על כנה את החלטת בית הדין קמא, וקבע כי האתר פרסם כתבה מוטה ולא הוגנת. בפני בית הדין לאתיקה                                                                 מס. תי...
1
Add a comment...

נועם קוריס

Shared publicly  -  Sep 24, 2014
 
תלונת מאור אלעד נ' YNET ומירב קריסטל בית הדין לערעורים השאיר על כנה את החלטת בית הדין קמא, וקבע כי האתר פרסם כתבה מוטה ולא הוגנת. בפני בית הדין לאתיקה                                                                 מס. תי...
1
Add a comment...

נועם קוריס

Shared publicly  -  Sep 24, 2014
 
תלונת מאור אלעד נ' YNET ומירב קריסטל בית הדין לערעורים השאיר על כנה את החלטת בית הדין קמא, וקבע כי האתר פרסם כתבה מוטה ולא הוגנת. בפני בית הדין לאתיקה                                                                 מס. תי...
1
Add a comment...
 
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
תוויות ynet אביב אילון אופיר לב אורלי וגיא אורלי וילנאי אינטרנט אינטרס ציבורי איקיוטק אלברט איינשטיין אתי אתיים אתיקה אתרים בועז טופורובסקי בית המשפט בנק יהב בקרוב גוגל גיא מרוז דה מרקרדואר זבל דיני אתיקה דמוקרטיה ה...
1
Patric Adams's profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס הארנונה ירדה מהגב... 22/09/2014 22:00 נועם קוריס ארנונה, נועם קוריס ושאים נועם קוריס (49) נ. קוריס (45) עוד נועם קוריס (20) איקיוטק (12) קוריס (11) איקיוטק בעמ (9) עורך דין נועם קוריס (8) בלו...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס הארנונה ירדה מהגב... 22/09/2014 22:00 נועם קוריס ארנונה, נועם קוריס ושאים נועם קוריס (49) נ. קוריס (45) עוד נועם קוריס (20) איקיוטק (12) קוריס (11) איקיוטק בעמ (9) עורך דין נועם קוריס (8) בלו...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס הארנונה ירדה מהגב... 22/09/2014 22:00 נועם קוריס ארנונה, נועם קוריס ושאים נועם קוריס (49) נ. קוריס (45) עוד נועם קוריס (20) איקיוטק (12) קוריס (11) איקיוטק בעמ (9) עורך דין נועם קוריס (8) בלו...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
עורך דין נועם קוריס - שכר מצווה 05/05/2014 21:15 עו"ד נועם קוריס עורך דין נועם קוריס, קוריס ושות תגיות נועם קוריס נ. קוריס עו"ד נועם קוריס יהונתן קלינגר חופש הביטוי נ. קוריס ושות' נועם קוריס עורכי דין נ.קוריס נועם קורי...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
עורך דין נועם קוריס - שכר מצווה 05/05/2014 21:15 עו"ד נועם קוריס עורך דין נועם קוריס, קוריס ושות תגיות נועם קוריס נ. קוריס עו"ד נועם קוריס יהונתן קלינגר חופש הביטוי נ. קוריס ושות' נועם קוריס עורכי דין נ.קוריס נועם קורי...
1
Add a comment...
 
פוסטים בנושא עוד נועם קוריס נועם קוריס - מגע משלים 29/09/2014 13:16 עו"ד נועם קוריס נועם קוריס, עוד נועם קוריס, קוריס נושאים נועם קוריס (52) נ. קוריס (48) עוד נועם קוריס (22) איקיוטק (13) קוריס (11) איקיוטק בעמ (10)...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס עו"ד נועם קוריס - כן לזקן לקידום זכויות זקנים. 29/09/2014 13:20 עו"ד נועם קוריס נועם קוריס, כן לזקן, זכויות זקנים נושאים נועם קוריס (52) נ. קוריס (48) עוד נועם קוריס (22) איקיוטק (13) קוריס (...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס עו"ד נועם קוריס - כן לזקן לקידום זכויות זקנים. 29/09/2014 13:20 עו"ד נועם קוריס נועם קוריס, כן לזקן, זכויות זקנים נושאים נועם קוריס (52) נ. קוריס (48) עוד נועם קוריס (22) איקיוטק (13) קוריס (...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
נושאים נועם קוריס  (52) נ. קוריס  (48) עוד נועם קוריס  (22) איקיוטק  (13) קוריס  (11) איקיוטק בעמ  (10) עורך דין נועם קוריס  (8) בלוגים  (4) הוצאה לפועל  (4) וינוגרד  (4) עורכי דין  (4) תגיות  (4) תוויות  (4) kurislaw  (3) ח...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...

נועם קוריס

Shared publicly  -  Sep 28, 2014
 
שפר... כתבתי גם על הסכנה שטמונה בלהקשיב לא...
1
Add a comment...

נועם קוריס

Shared publicly  -  Sep 24, 2014
 
תלונת מאור אלעד נ' YNET ומירב קריסטל בית הדין לערעורים השאיר על כנה את החלטת בית הדין קמא, וקבע כי האתר פרסם כתבה מוטה ולא הוגנת. בפני בית הדין לאתיקה                                                                 מס. תי...
1
Add a comment...

נועם קוריס

Shared publicly  -  Sep 24, 2014
 
תלונת מאור אלעד נ' YNET ומירב קריסטל בית הדין לערעורים השאיר על כנה את החלטת בית הדין קמא, וקבע כי האתר פרסם כתבה מוטה ולא הוגנת. בפני בית הדין לאתיקה                                                                 מס. תי...
1
Add a comment...

נועם קוריס

Shared publicly  -  Sep 24, 2014
 
תלונת מאור אלעד נ' YNET ומירב קריסטל בית הדין לערעורים השאיר על כנה את החלטת בית הדין קמא, וקבע כי האתר פרסם כתבה מוטה ולא הוגנת. בפני בית הדין לאתיקה                                                                 מס. תי...
1
Add a comment...
In your circles
319 people
Rony HERSCH's profile photo
‫חדוה ישראל‬‎'s profile photo
‫אמיר גנס‬‎'s profile photo
Ben Ofek CEO's profile photo
‫איגור בירנבוים‬‎'s profile photo
Nir Kouris's profile photo
Niko Abadi's profile photo
‫לילך לובין‬‎'s profile photo
Fel Igi's profile photo
Have you in circles
4,934 people
Mehaffey Soloman's profile photo
Hey Thorn's profile photo
Alyssa WhistreA's profile photo
Jamar Isiah's profile photo
Lilly Naquin's profile photo
Alicia EmbeforsJ's profile photo
Bryan Mark's profile photo
Frances Margaret's profile photo
Emile Bronte's profile photo
Edit
 
עו"ד נועם קוריס - עיריית אשדוד עו"ד נועם קוריס - כתבה עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות עו"ד נועם קוריס - מגשר עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה עו"ד נועם קוריס - מכתב תוד...
1
Add a comment...
 
נ. קוריס ושות' משרד עורכי דין ומגשרים עו"ד נועם קוריס - האם גוגל מעל לחוק ? נועם קוריס מאבק ממושך... איקיוטק - תראו כמה מתאמצים להסתיר ממכם את האמת... אחה"צ של כיף...ועו"ד אופיר לב לוקחים ממכם כסף ובסוף מסבכים אות...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס הארנונה ירדה מהגב... 22/09/2014 22:00 נועם קוריס ארנונה, נועם קוריס ושאים נועם קוריס (49) נ. קוריס (45) עוד נועם קוריס (20) איקיוטק (12) קוריס (11) איקיוטק בעמ (9) עורך דין נועם קוריס (8) בלו...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס הארנונה ירדה מהגב... 22/09/2014 22:00 נועם קוריס ארנונה, נועם קוריס ושאים נועם קוריס (49) נ. קוריס (45) עוד נועם קוריס (20) איקיוטק (12) קוריס (11) איקיוטק בעמ (9) עורך דין נועם קוריס (8) בלו...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
עורך דין נועם קוריס - שכר מצווה 05/05/2014 21:15 עו"ד נועם קוריס עורך דין נועם קוריס, קוריס ושות תגיות נועם קוריס נ. קוריס עו"ד נועם קוריס יהונתן קלינגר חופש הביטוי נ. קוריס ושות' נועם קוריס עורכי דין נ.קוריס נועם קורי...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo
Add a comment...
 
פוסטים בנושא עוד נועם קוריס נועם קוריס - מגע משלים 29/09/2014 13:16 עו"ד נועם קוריס נועם קוריס, עוד נועם קוריס, קוריס נושאים נועם קוריס (52) נ. קוריס (48) עוד נועם קוריס (22) איקיוטק (13) קוריס (11) איקיוטק בעמ (10)...
1
Add a comment...
 
פוסטים בנושא נועם קוריס עו"ד נועם קוריס - כן לזקן לקידום זכויות זקנים. 29/09/2014 13:20 עו"ד נועם קוריס נועם קוריס, כן לזקן, זכויות זקנים נושאים נועם קוריס (52) נ. קוריס (48) עוד נועם קוריס (22) איקיוטק (13) קוריס (...
1
‫נועם קוריס‬‎'s profile photo

« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 הבא »